האחו שמעבר לגדר

22

פרק 22:

"מה פתאום את רוצה לדבר עלינו?" גופו היה עדיין רטוב מהמקלחת והבחנתי בטיפה אחת שגלשה מהחזה שלו עד לטבור שם כבר לא עקבתי אחריה

"על זה" הושטתי לו את הכרטיס המזמין לנשף האביב

"נשף האביב" הוא אמר ותלה את מגבת הראש על ה-וו שצמוד לדלת

"אתה יודע שאני לא אוהבת ללכת לשם" משומה לא יכולתי לספר לו על הפרא,לא עכשיו הוא לא ירצה לשמוע שאני הולכת עם מישהו שכנראה אחד ממשפחתו הרג את אביו

"חשבתי שאולי תרצי לבוא אם זה יהיה איתי"

"מייק אתה חייב להפסיק לנסות לגרום לי להרגיש יותר טוב,קודם הנשיקה עכשיו זה. אתה יקר לי ואני יקרה לך אין לך מה להוכיח" הוא הניח את ידו על מצחו ונאנח

"את יכולה להיות כזו.." הוא הרים את מבטו אלי "בל אני צריך להתלבש"

"בסדר אני אלך,אבל אני רק רוצה שתדע שאתה יכול להשיג כל אחת שתרצה,אתה לא צריך להתפשר עלי" חייכתי אליו והוא התאמץ לחייך. יצאתי .

בבוקר התעוררתי ואחרי יום מפרך וארוך בבית הספר שם ניסיתי להתחמק מהמבטים הלועגים של כריסטינה והבנות ומשומה אני חושבת שמייק ניסה גם להתחמק ממני למרות שהשיחה אתמול נגמרה דיי חלק אבל העובדות הן שהוא לא ישב איתנו בארוחת הצהריים וגם לא הסתובב איתנו בהפסקה אלא העדיף לשחק כדורגל –דבר שהוא כמעט שונא.

אחרי בית הספר חשבתי ללכת לקניון לקנות לעצמי שמלה לנשף. בלי לשים לב חיוך עלה על פני כשחשבתי על הנשף.

האמת תמיד התרגשתי בשביל לונה כשהיא התארגנה לנשף,כשהזמינו אותה המון בנים וכשבחרה את השמלה שרצתה ולאפר אותה היה הדבר שנהניתי ממנו מכל אבל עכשיו אני זו שהולכת לנשף והסיבה שזהו הנשף הראשון שלי היא זו שאני הולכת לקנות שמלה ,גם אחרי שקרעתי את השמלה האהובה של נורה אין סיכוי שאני אבקש ממנה עוד אחת.

"עכשיו?" לונה ענתה בצלצול השני כשהתקשרתי אלייה. היא הייתה מאוכזבת מזה שסיפרתי לה שלא אלך השנה לנשף עם מייק.

"הנסיעה לקניון לוקחת שעה וגם עד שנמצא שמלה יקח המון זמן ואני רוצה שנספיק לפני הכופר . את תבואי או לא?"

"ניפגש בקניון" חייכתי להסכמתה וניתקתי את הטלפון

הסתובבתי אל הארון ופתחתי את המגירה השנייה מלמעלה שם שמרתי את כל הכרטיסים החופשיים שלי עד כה

"205" כל הקיץ עבדתי בשביל הכרטיסים האלה ועכשיו אני הולכת לבזבז אותם על שמלה. ספרתי הכל שוב כדי לראות שלא אשכח שום כרטיס .

"איזבל לונה מחכה לך בחוץ" ג'ייק צעק מלמטה,מוזר שהוא חזר מוקדם היום. תחבתי את הכרטיסים בכיסי וירדתי למטה

"...בגדר" כניסתי קטעה את שיחתו של ג'ייק. הוא ישב על הספה בסלון עם רגל אחת מונחת על השנייה בצורה מרושלת ושתק כשהגעתי. על השולחן היה כוס חרסינה שהכנתי לנורה ביום האם בגיל 10 מלאה בנוזל שחור שכנראה היה קפה , את הכוס השנייה אותה נורה הביאה מסיבוב במחוזות מטעמי העבודה החזיק בחור נמוך עם לסת גדולה והדוקה . שערו היה מסודר ומבריק וזקן קטן הופיע מתחת לשפה. חולצתו הייתה כחולה מכופתרת כמו של ג'ייק כאשר הולך לעבודה רק שהסיכה שלו הראתה דירוג גבוהה יותר "איזבל" הבחור הנמוך הניח את הכוס על השולחן ואולי זו רק אני אבל הרגשתי כאילו היה אפשר לשמוע את נגיעת הספל בשולחן בכל החדר

"זה רודריק ,עושק השלום הראשי החדש של המחוז " ג'ייק חייך למרות שנראה שלא היה כל כך שמח. רודריק סובב את מבטו אלי ויכולתי לראות את עיניו העייפות והאפורות שהעידו שהוא ממחוז צבוע שם כמעט כולם עם עיניים אפורות

"נעים להכיר אותך איזבל,שמעתי עלייך רבות" שמע עליי? למה הוא שמע עליי? למה אנחנו צריכים בכלל עושק שלום חדש? הכול רגיל בעיר שלנו חוץ מהפרא החדש שמסתובב חופשי בינינו וכנראה גם ייקח אותי לנשף האביב

"איזבל" ג'ייק סימן לי במבט שלו

"נעים להכיר אותך רודריק " חייכתי למרות שלא התחשק לי "אני צריכה לצאת"

"תהני" ג'ייק נופף לי ויצאתי מהבית

"למה לקח לך כל כך הרבה זמן?" לונה ישבה על הספסל מול הבית כשראשה שעון על ידיה

"עושק שלום חדש " אספתי את שערי לפקעת והוצאתי טלטל פוני אחד שגלש לי על המצח

"בל!" לונה הקפיצה אותי

"מה?! מה קרה!?"

"הצמיד,רואים אותו!"

הבטתי אל מפרק ידי והוא היה תלוי שם. כמה זמן הוא שם?

" הוא היה ככה שיצאתי?"

"לא יודעת" היא הביטה בי ועיניה נפערו "בל,לא אמרת שהיה לך עושק שלום ראשי בבית?"