85

519 44 1
                                    

"איזבל" נורה כמעט התנגשה בי ומזל שלא כי היה לה כוס קפה חם ביד "מה את עושה פה?" היא שאלה ופרצופה הראה שהיא חושדת

"רציתי לעזור לך לחפש את החפץ אבל את לא היית פה"

"זה בסדר מתוקה אני אסתדר,תודה על העזרה"

"נורה" אמרתי לפני שחזרה לחדר "מה את בדיוק מחפשת?"

"חפץ ישן שיקר לליבי,את לא יודעת איך הוא נראה במילא "

"למה הוא חשוב כל כך?"

"הוא היה שייך לחברה טובה שלי " היא חייכה בעצב "למה את מסתקרנת כל כך?"

"אני לא יודעת " משכתי בכתפיי "את פה מהבוקר ומחפשת ,זה בטח מאוד חשוב לך"

"את רוצה לספר לי משהו איזבל? משהו מפריע לך?"

הנדתי בראשי "הכל בסדר" חייכתי והלכתי משם.

עליתי למעלה אל חדרי,הורדתי את בגדיי בית הספר ולבשתי שרוול וגופייה. החימום עובד וכבר כמעט קיץ אז לא היה לי קר.

"איזבל"

"אאאאאההה!" קפצתי ממקומי ואחזתי חזק את המברשת שהייתה בידי. הייתי במצב התקפה.

אריק נשען על החלון כשרגליו שלובות וידיו שלובות

"חשבתי שהתרגלת"

"גם אני" השבתי

"אני מצטער בסדר? אני פשוט לא מבין למה לך לעזור לרוצחת"

"היא לא רוצחת,אתה לא יודע מה קרה שם"

"אני יודע שלילה צעקה עלייה והשרשרת של לילה אצלה,גם את יודעת שאני צודק איזבלה"

"אל תקרא לי ככה"

"ואם את באמת היא? את עוזרת למי שהרגה את אמא שלך"

"יולי היא אמא שלי"

"את לא מאמינה לזה נכון?"

"אני ראיתי אותה,למה לנורה לשקר לי? מאיפה לי לדעת שאתה לא משקר לי רק כדי לתת לך את השרשרת ?"

"איזבל,את יודעת כמה אני מקווה שזו כן את? שסאורן צודק ואת איזבלה שלי ? בבקשה תבואי איתי בחזרה אל השבט"

"אריק,בבקשה תלך"

"לא התכוונתי להתפרץ עלייך היום ,פשוט את חייבת להבין שאח שלי מת בשביל השרשרת שלו,עד כדי כך זה היה חשוב לנו"

"מצטערת אריק אבל החזרתי את השרשרת" אמרתי בקול יבש

"אני לא מבין אותך איזבל" הוא התקדם אל החלון "להתראות" הוא קפץ ושמעתי את צעדיו. התקרבתי אל החלון והבטתי איך אריק מתרחק מביתי,הוא שונא אותי אני יודעת את זה. אבל מה עלי לעשות?

האחו שמעבר לגדרWhere stories live. Discover now