פרק 55:
"אז מתי תפגשי אותם?" שכבתי על המיטה פונה אל החלון. מכשיר הקשר מונח על האוזן שלי וקולו של מייק בקו השני
"אני לא יודעת,היא אמרה שהיא תשאל אותם אם הם ירצו לפגוש אותי"
"זה מוזר,אף פעם לא חשבתי שבאמת תכירי את הורים שלך"
נאנחתי "גם אני לא,לא חשבתי שהם חיים בכלל"
"אבל אין אף אחד בעל עיניים ירוקות במחוז. אני בטוח בכך"
"גם אני בטוחה בגלל זה זה נורא מוזר," שתקנו. נשימותיו הקצרות של מייק נשמעו מבעד לטלפון
"מייק"
"כן?"
"אני מפחדת"
"אני יודע בל"
"את לא רצינית!" תפסתי את לונה אל קצה הלוקרים ולחשתי לה את הבשורה
"כן,מייק כבר יודע . מה אני אמורה לעשות? להסכים?"
"ברור! אלה ההורים שלך בל! "
"כן אבל מה אם הם לא יסכימו? מה אם הם לא רוצים לראות אותי?"
"לא הגיוני"
"הם נטשו אותי לונה,בזמן המלחמה"
"כן אבל אולי הייתה להם סיבה,את לא יודעת מה באמת היו השיקולים שלהם בל"
"בכל זאת,אני חוששת"
"חוששת ממה? שמה שאמרתי נכון?" כריסטינה בדיוק סגרה את הלוקר שלה והתקדמה אלינו
אוחזת בספריה ליד החזה שלה
"לא לימדו אותך שלא יפה לצוטט כריסטינה?" לונה הגיבה לה
"שקט כלבלב" היא אמרה בארס "את יודעת שדין נפרד ממני,בגללך. והוא אפילו לא אח שלך"
"דבר ראשון דין הוא אח שלי דבר שני הוא סוף סוף עשה בשכל,את שום דבר כריסטינה אין לך שום דבר מיוחד חוץ משיער בלונדיני "
"לפחות אני לא שתולה" היא הרימה את הגבות שלה וחייכה. הצלצול נשמע ואיתו כריסטנה הסתלקה.
נשענתי בייאוש על הלוקר
"אל תקשיבי לה בל,היא סתם טיפשה"
"אני יודעת" לא רציתי לומר ללונה אבל עדיין היו לי חששות בלב בקשר לכך שאני פראית ,שאני לא מפה זה לא שהרגשתי שייכת באמת מתישהו
"את באה בל?" לונה לא שמה לב אבל כל הזמן שדיברתי איתה הבטתי אל הדלת הראשית לראות אם אריק יבוא היום אבל אני יודעת שהוא עסוק בהכנות
"איפה מייק?"
"הוא אמר שצץ משהו,אני לא שאלתי" הנהנתי ונכנסו אל הכיתה.
אחרי הסתיו כלומר בחורף, הלימודים מסתיימים עד תקופת הקיץ משום שחורף בנמיה קשה מאוד. השבילים עמוסים בשלג והבתים מכוסים לבן ולכן כמעט ואין אפשרות ללמוד או לצאת מהבית בכלל. כשחושבים על זה מעניין מה הפראים עושים בחורף
"איזבל לירוי!"
"8!" אני שומעת את צחוקם של הסובבים. אני חייבת להפסיק לצעוק את התשובה הזו
"את מוכנה להפסיק לחלום בהקיץ ולהקשיב,המבחנים מסתיימים עוד מעט ואת עסוקה בעולם משלך"
"אני מצטערת המורה" הוצאתי את העיפרון מהפה שלי ועשיתי כאילו אני מעתיקה מהלוח
"על מה חשבת?" לונה לוחשת לי
"על כלום,באמת"
אם הפראים קופאים מקור בחורף אולי כדאי שאזמין את אריק לשהות אצלי בתקופת החורף. סומק עולה בלחיי ממחשבה זו. שאריק ישן לידי במיטה,איזה רעיון שטותי.
השמש באמצע השמיים,אני רק מחכה שתשקע כדי שאתחמק מהמחוז ואלך אל הפסטיבל . השמלה עדיין לא נפתחה ולא זכיתי לראות אותה אבל אני סומכת על הטעם של קטלין כמה שהיא מעצבנת כששהתה פה בתור מתיישבת היא התלבשה יפה.
נכנסתי אל הבית,שום נעליים לא היו בכניסה וזה סימן שאני יכולה להתחיל להתארגן. חשבתי אצלי לצאת יותר מוקדם אבל אז אני יראה כאילו אני מתרגשת אז וויתרתי על זה.
עליתי במהירות למעלה ונעלתי את הדלת. רוח פרצים נכנסה מהחלון וטרקתי אותו
. אריק לא יבוא לפה היום,אני זו שבאה אליו. הצצתי מתחת למיטה ושלחתי את ידי עד שהרגשתי בשקית בה שמתי את השמלה. משכתי את השקית וזרקתי אותה על המיטה.
מבעד לשקית היה אפשר להבחין בצבעיה הכתומים של השמלה הוצאתי אותה במשיכה מהירה ופרשתי אותה על המיטה. באזור החזה היה צווארון של עיגול דיי רחב אבל לא חושפני מידי. הלמעלה היה צמוד והלמטה משוחרר כמו שמלת חוף שלובשים המפורסמים במחזות שיש בהם חוף באמת.
"איז" שתי דפיקות עדינות בדלת גרמו לי לקפוץ ולתחוב את השמלה מתחת לכרית
"אל תיכנס"
"איז אני מצטער,את יכולה לסלוח לי כבר" פתחתי את הדלת ומשכתי אותו מהר פנימה
"היי" הוא כמעט מעד אבל התאזן
"אני אסלח לך אבל בתנאי אחד"
"כן?"
"שתגלה מיהם הורי האמיתיים"
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
