האחו שמעבר לגדר

21:)

21:

שנינו הפנינו את ראשנו היישר לעברו. הוא היה המום אולי מנוכחותו של הפרא ואולי מכך שהיינו כל כך קרובים אחד לשני ממש במרחק של נשיקה

"מייק!" צעקתי "ואם הייתי מתלבשת?!"

"כדאי לך מאוד שלא היית מתלבשת עכשיו" הוא שמט מידו דף וניענע את ראשו "תדברי איתי אחר כך טוב? " הוא יצא מהחדר

הבטתי בפרא "אני צריכה -"

"לכי. " הוא נראה משועמם "אני אתחבא אם מישהו יכנס "

הנהנתי ויצאתי במהירות מהחדר. נורה עמדה ליד הכיור ושטפה כלים

"נורה אני התכוונתי לשטוף כלים"

"זה בסדר. קרה משהו עם מייק?"

"רבנו אני-"

"את יכולה ללכת,אחר כך נדבר על זה שהזמנתם פיצה לצהריים"

רצתי החוצה והבחנתי בגבו של מייק בין כל האנשים שהיו בחוץ

"מייק" רצתי אליו. למרות שיכולתי לראות אותו הוא היה רחוק. כשהגעתי אליו כבר התנשמתי כולי "מה יש לך?"

"מה יש לך איזבל?!" הוא נעצר והביט בי,לא הצלחתי לקרוא את הבעת פניו "הוא פרא"

"ששש" הבטתי סביב אבל לא נראה ששני ילדים שרבים באמצע הרחוב מעניינים כל כך מישהו "הוא הציל אותי"

"איזבל מעשה חסד אחד לא מוחק חטאים רבים"

"אני יודעת אבל אולי הם לא כל כך רעים כמו שכולם מספרים"

"הם הרגו את אבא שלי איזבל,הם הרגו את אחותך שאפילו לא נולדה והם היו עושים זאת שוב אם הייתה להם הזדמנות "

"אתה לא יודע את זה" אין לי מושג למה הגנתי עליהם. אני שונאת אותם אני יודעת שכן.

"אז לכי! תתחברי אליו! אל תחזרי אליי אחר כך אם המשפחה שלך תיהיה בצרות או יותר גרוע אם הוא יפגע בהם"

"מייק" התייאשתי הוא נופף בידו והמשיך לביתו ואני רק נעמדתי שם בלי מושג מה אני הולכת לעשות עכשיו

"אוי" נשענתי על דלת חדרי ונמרחתי עד הרצפה "אתה יכול לצאת זו אני"

"מקודם אמא שלך נכנסה,היא לקחה את הבגדים שזרקת על הכיסא " הוא יצא מהארון . על רגלו היה קשור מכנס ספורט שלי ועל ראשו כובע בוקרים " והארון שלך ממש לא מסודר"

הוא הביט בי לרגע ונאנח "אל תדאגי ." הוא הוריד את הכובע מראשו וזרק את המכנס על המיטה "הוא יסלח לך"

"מאיפה אתה יודע.."

"כי הוא מאוהב בך קשות" הוא צחק

"אתה יכול בבקשה ללכת ?" הרמתי את עיני אליו. לא ידעתי כבר מה לעשות ומה אני רוצה לעשות בדיוק . רק ידעתי שמאז אותו יום שהציל אותי אני רק הולכת ומסתבכת