החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי פרק 6

***נקודת המבט של ג׳ייק***

פתחתי עיניים לאט, מבין שאני בסלון בבית של טובי. כנראה שבסוף לא עליתי אתמול לחדר שלו ונרדמתי פה. לא הצלחתי כל כך להרדם אתמול בלילה, חשבתי על יותר מדי דברים. עדיין הייתי עייף, אני לא יודע למה קמתי, אולי בגלל האור שחדר מהחלונות ונחת לי על הפרצוף. העיניים שלי היו כבדות והמשכתי לשכב על הספה חסר כוחות, בדיוק כששמעתי מישהו יורד במדרגות וקלטתי את טובי מתקרב אלי, נראה עייף בדיוק כמוני. הסתכלתי על השעון קיר, שמונה וחצי בבוקר? למה קמתי כל כך מוקדם? למה טובי קם כל כך מוקדם? הוא פסע אלי בצעדי זומבי, נראה גמור, וקרס על הספה על ידי, גם אני הרגשתי גמור בעצמי. היו כמה שניות של שקט ביננו מרוב שהיינו עייפים מדי לדבר, תהיתי אם הוא כזה עייף למה הוא ירד למטה. קם מהמיטה כדי להירדם שוב בסלון?
״מה קרה אתמול?״ הוא שאל בקול צרוד ועייף. ״כואב לי הראש..״ הוא נאנח מחזיק את הראש שלו טיפה.
"שתית אתמול יותר מדי במסיבה והלכת מכות עם זאק" אמרתי כשבקושי הזזתי את השפתיים, עדיין עם עיניים עצומות, ועדיין יכול להמשיך לישון, בקושי היה לי כוח לדבר. "אז זה בטח הגיע לו.." הוא אמר נאנח ולא היה לי כוח להגיב לזה, פשוט המשכת לעצום עיניים. "מה קרה לך בפנים?" הוא שאל הפעם עין חצי פקוחה והייתי טיפה מבולבל לרגע כי לא באמת הרגשתי את הפצעים בפנים שלי. כשנזכרתי בכל מה שקרה אתמול קפץ לי טיפה הלב, כי אני לא יכול להגיד לו מה באמת קרה. "אהה.. סתם, הפרדתי בינכם ואז נוצר מצב שאני והוא הלכנו מכות" אמרתי כבר הבנתי שאני לא אחזור לישון היום. "מוזר..." הוא אמר בזמן שהתיישבתי לאט, נאנח ומשפשף את העיניים בכבדות.
טובי שונא כשאני מתערב לאלנור בחיים ובמיוחד במערכות יחסים שלה... אז הייתי חייב לשקר. טוב לא בדיוק שיקרתי, זה באמת מה שקרה רק פשוט לא סיפרתי הכל מהכל. "איפה המטען? הפלאפון שלי מת" אמרתי משנה קצת נושא, לא רציתי שהוא יתחיל לחשוד יותר מדי. אחרי הכל, הוא היה שיכור ולא זוכר כלום, וכל מה שידוע לו זה שהלכתי מכות עם החבר של אחותו הקטנה. "למעלה בחדר של אלנור" הוא אמר ממשיך לעצום עיניים והנהנתי, עולה למעלה. ציחצחתי שיניים עם המברשת שאני תמיד משאיר כאן, כאילו טובי הוא החברה שלי, ושטפתי פנים לפני שעשיתי בשקט את הצעדים לתוך החדר שלה. ראיתי אותה ישנה, היא נראתה כל כך רגועה.. נראתה בדיוק כמו שנראתה לפני עשר שנים כשישנה במיטה שלה, שקטה רגועה וחמודה. חייכתי בשקט כשראיתי חיוך מתוק מרוח על השפתיים שלה. מעניין על מה היא חולמת שגורם לה לחייך ככה. באיזשהו מקום לרגע רציתי שזה יהיה קשור אלי, אבל מה לעזאזל? מאיפה המחשבה הזאת באה? מחשבה קצת מגעילה ולא הגיונית, והעדפתי לתת לזה לחלוף מעלי. מהר הוצאתי את המחשבה המוזרה הזאת מהראש והלכתי לכיוון הפלאפון שלה שהיה על השידה ליד. ניתקתי אותו מהטעינה ופתאום הוא האיר, מודיע שהוא כבר לא בטעינה. לא יכולתי שלהתעלם מההודעה שהייתה מוצגת על המסך. 'אנחנו צריכים לדבר.. כדאי לך להיות היום בפארק בסביבות אחת.' לא אחר מזאק יכול לנסח ככה הודעה בצורה מגעילה ומפגרת. אני שונא שהוא חושב שהוא יכול לאיים עליה, חתיכת אדיוט.
ידעתי שאני לא אמור להתערב, אבל אני גם יודע שאני חייב ללכת אחריה לשם. רק כדי לוודא ששום דבר לא קורה, כי זה זאק. כל דבר יכול לקרות איתו, ואני צריך להיות שם בשבילה. רק ליתר ביטחון.