***נקודת המבט של אלנור***
עמדנו אחד מול השנייה בכניסה לאזור הנוסעים בשדה התעופה, רק אני, הוא, ההורים שלו וטובי. כולם כבר נפרדו ממנו לשלום עם מליוני איחולי הצלחה, משאירים אותנו לבד..
חשבתי על סיבות למה כן לספר לו, רייצ'ל אפילו דחפה אותי לספר לו, אבל ידעתי שזה לא ממנו, ואני פשוט לא הבנתי... למה להפיל אל זה עליו?
"את יודעת שאני לא מתכוון ללחוץ עלייך, אבל אני עדיין לא מבין למה את לא מחליטה לקחת את המלגה״ הוא הסתכל למטה אלי נראה מודאג. ״אני עדיין לא בטוחה ג׳ייק... אני לא רוצה לבצע את ההחלטה הזאת כל כך מהר, תסע, נהיה בקשר״ הנהנתי עם קושי רב וחייכתי חיוך מזוייף, שנאתי לשקר לו. ועוד יותר שנאתי את העובדה שאני לא יודעת מה אני עושה עכשיו... הכרחתי אותו לקחת את המילגה כי רציתי שדיי לא תהיה לו דרך חזרה, ואמרתי לו שזה לא אומר כלום על הקשר שלנו ונפתור את זה, הוא לא היה בעד בהתחלה אבל בסוף שכנעתי אותו. הרגשתי כל כך רע, שיקרתי לו שהכל בסדר והוא האמין לי כל כך. "אדבר איתך כשאנחת" הוא אמר בשקט והיד שלו נגעה לי בלחי כשהראש שלו התקרב אלי, והוא הניח לי על השפתיים נשיקה עדינה ונעימה, התקשתי לנשק אותו בחזרה, מהלחץ, אבל השתדלתי נורא. הוא חייך אלי חיוך ביישני ויפה עד שנכנס וכבר לא ראינו אותו יותר.
"מה יש ילדה?" הרגשתי את הידיים של טובי עם הכפתיים שלי מאחורי. "הקשר שלכם יהיה בסדר מה את דואגת?״ הוא חייך וניסיתי לחייך בחזרה, כן... נהיה בסדר.
******************
ישבתי בבית, חושבת לעצמי מה לעשות, ופשוט לא ידעתי. שברתי את הראש, צעקתי לעצמי, בכיתי, מה לא...?
הרגשתי שאני משתגעת, הרגשתי לבד. לא רציתי לערב את רייצ'ל כי היא תדחף אותי לדבר עם ג'ייק, וזאת לא התשובה.
מספיק... אני צריכה לנסוע לג'ייק, בחיי... למה אני מסתבכת? אני צריכה פשוט להעיף את התינוק הזה ממני שבסך הכל רק אובר בינתיים, לשכוח ממנו, ולנסוע לג'ייק כאילו כלום לא קרה! העתיד שלי היה כל כך מובטח כל כך רציתי את זה זה היה אמור להיות כל כך מושלם! זאת לא בעיה להפיל את התינוק הזה, אני לא צריכה שום עזרה, אני לא צריכה בכלל לספר לאף אחד. הרגשתי בטוחה בהחלטה שלי, אבל אז רק משהו אחד קטן הפריע לי, הידיעה שלזאק צריכה להיות הזכות לדעת. לעזאזל! למה אני צריכה להיות כזאת בסדר! זה סתם עובר!
ידעתי שאני לא רוצה לעשות את זה, ושכנעתי את עצמי כל כך שלא, אבל לא יעזור כלום, ידעתי שארגיש אשמה לנצח אם לא אספר לו לפני. זה ביג דיל.
הוצאתי את הפלאפון מהכיס, והתפלאתי שעדיין יש לי את המספר שלו בפלאפון, אלא אם זה בכלל לא המספר שלו..
חיכיתי כמה צלצולים, קול מוכר ועבה ענה לי לפלאפון. "הלו?" שמעתי והלב שלי התחיל לדפוק. "זאק?" שאלתי לחוצה לגמרי. "כן, אלנור..? זאת את?" הוא שאל נשמע מופתע, ואני התחלתי לנשום חזק. "כן, אנחנו צריכים לדבר..." נאנחתי.
YOU ARE READING
החבר הכי טוב של אחי
Romanceתכירו את אלנור, נערה בת 16 וחצי, שמתגוררת בארצות הברית- בוסטון. חיה עם ההורים ואח גדול בן 18 וחצי. מה קורה כשמתפתחים הרגשות בינה לבין ג׳ייק- החבר הכי טוב של אחייה טובי, במיוחד כשמה שג׳ייק לא יודע, זה שאלנור פיתחה אליו רגשות כבר דיי הרבה זמן.
