החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי- פרק 45

***נקודת המבט של אלנור***

״אתה מוכן כבר להסביר לי מה קורה פה??״ שאלתי את ג׳ייק כשהוא הכניס אותי לאחד מחדרי השינה האחרים בבית של אמה. ״את מוכנה לשבת על המיטה רגע?״ הוא אמר נשמע רגוע, מה שגרם לי להרגע גם בעצמי טיפה, ממש ממש טיפה. התיישבתי על המיטה והוא נאנח כשהלך הלוך ושוב והעביר את היד שלו בשיער, וזה לא היה סימן טוב. ״ג׳ייק! תסביר עכשיו!״ התחלתי לאבד סבלנות. גם ככה הייתי מבולבלת מכל מה שקרה שם. הוא שוב נאנח טיפה ואז התכופף לרציפה, כך שיכל להשען על קצות האצבעות ולהתסכל עלי מלמטה כשישבתי על המיטה. ״אלנור... לפני... ביום שב— אני... אני לא יודע איך להוציא את המילים מהפה אלנור אני מצטער.״ הוא אמר מתוסכל כשנאנח. ״בבקשה ג׳ייק.. אני צריכה לדעת מה קורה כאן!״ התחננתי עצבנית. הוא הסתכל למעלה לעיניים שלי ויכולתי להרגיש שהן עולות באש מעצבים. הרגשתי כמו טיפשה שכולם יודעים משהו חוץ ממני.
הוא שוב נאנח, בפעם המאה הערב, והוריד את העיניים שלו ממני. ״את לא אמורה לשמוע את זה ממני, אבל אני חושב שהיית כבר צריכה לדעת ממזמן.״ הוא אמר עוצר בין המשפטים. הוא נעמד ישר ולא הסתכל עלי כשניסיתי להקשיב מרוכזת, למרות שהאלכוהול היקשה עלי כל כך.
״טרוי ואמה מתראים כבר כמה זמן...״ הוא התחיל להגיד ולא הבנתי מה הבעיה בדיוק. ״ברור שהם מתראים הם חברים טובים אז מה?״ אמרתי מבולבלת והוא צחקק מלחץ טיפה כשהסתכל למטה אלי. ״לא מתראים בדרך הזאת אלנור... אני מצטער״ הוא אמר בשקט ולא הבנתי בהתחלה על מה הוא מדבר, עד שנפל לי האסימון. רק שתקתי.
אבל... לא. אני לא מאמינה לזה זה סתם ג׳ייק שמנסה לשגע אותי. ״לא. אני לא מאמינה לך״ אמרתי ונעמדתי מתכוונת ללכת לדבר עם טרוי. הוא במהרה תפס בי כשהתכוונתי ללכת.

״ידעתי שתגיבי ככה. זה שתכריחי את עצמך לא להאמין לא יהפוך את זה למה שאת רוצה שזה יהיה״ הוא אמר ואני הרגשתי את הדם שלי מתחמם. ״אני רוצה שתלך״ אמרתי מתחילה להרגיש את הדמעות חונקות לי את הגרון. ״אלי..״ הוא קרא בשמי כשהתקרב אלי טיפה אבל ישר צעדתי אחורה, דמעה אחת כבר מתחילה לזלוג. ״אתה משקר אני לא מאמינה לך תלך מפה!״ הרמתי את הקול. הוא התקרב אלי וניסה לאחוז בי אבל הדפתי אותו לאחור כשדחפתי אותו. אבל זה לא עזר לי, הוא ישר אחז בי, כי כבר התחלתי לאבד שליטה. אני יודעת שזה נכון. אני יודעת שכל מה שג׳ייק אומר הוא נכון, ג׳ייק לא ישקר לי ככה בנוגע לזה, אבל רציתי כל כך להכחיש. הוא לא אמר כלום, רק חיבק אותי חזק עד שאפסיק להתנגד ולדחוף אותו. בשלב הזה כבר בכיתי כמו מטורפת. יכולתי רק להרגיש את המסקרה שלי מרוחה לי על הלחי. בטח נראתי כמו משוגעת. ״כמה זמן?״ שאלתי בשקט כשעדיין לא הצלחתי להסדיר לעצמי את הנשימות. הראש שלי היה עדיין קבור בתוך החזה שלו ואני בטוחה שלכלכתי לו את החולצה באיפור המרוח שלי. ״אני לא יודע״ הוא נאנח ואני רק נשמתי עמוק.

טרוי ואמה? לא הצלחתי לעכל כל כך. זה הרגיש כמו חור ענק שאני נופלת לתוכו. אמה... באמת? אמה? איך זה באמת קורה? אני באמת אמורה להאמין שאמה עשתה לי את זה? ולמה טובי זה שהיה איתה שם אם טרוי זה שבגד בי איתה?? הרגשתי כבר בחילה ולא היה לי כוח לכלום.
המשכתי לבכות, והוא המשיך לחבק אותי חזק. ״אני לא רוצה להאמין לזה״ אמרתי מנסה להשמע יציבה אבל זה ממש לא הצליח. ״אני יודע. אני מצטער״ הוא לחש ויכולתי להרגיש את הנשימות החמות שלו על הראש שלי.
פתאום הדלת נפתחה וטרוי עמד בכניסה. העיניים שלו היו אדומות והוא היה נראה מתוסכל. חילצתי את עצמי מהחיבוק של ג׳ייק ורק עמדתי מולו. ״אני לא רוצה לראות אותו. תגרום לו לעזוב, בבקשה״ אמרתי בשקט לג׳ייק אבל טרוי הגיב במקומו. ״אני רק רוצה לדבר איתך אלנור בבקשה״ הוא צעד קדימה אלי אבל אני צעדתי אחורה. כנראה הוא כבר הבין שג׳ייק סיפר לי, אני לא מאמינה שהייתי צריכה לשמוע את זה מג׳ייק. ״תלך מכאן״ אמרתי מנסה לשמור על שליטה למרות שבתוך תוכי רציתי לתלוש לו את הראש מהמקום. ״תני לי רק כמה דקות אלנור אני אסביר הכל״ הוא התחנן אבל הרגשתי את עצמי מתחילה לאבד שליטה. התחלתי להתקרב אליו בפתאומיות. רציתי להעיף לו סטירה כל כך חזקה. שיכאב לו בדיוק כמו שכואב לי. ״אמרתי שתעוף מכאן!״ צרחתי אבל לפני שהצלחתי להגיע לטרוי ג׳ייק הדף אותי והצמיד אותי לקיר בזמן שניסיתי להאבק בו. לא ביקשתי שיעצרו אותי עכשיו! רציתי להראות לו כמה כואב לי. כל כך רציתי.