***נקודת המבט של אלנור***
״את לא תאמיני" נכנסתי בשוק לחדר ורייצ׳ל ישר הסתובבה אלי משולחן הלימודים שלה. "מה?" היא שאלה והסתובבה אלי עכשיו לגמרי. "הוא התעקש לשבת לדבר איתי אחרי השיעור." הכל עדיין היה לי כל כך מוזר, אני לא יודעת איך לאכול את כל זה.
"הוא? זאת אומרת ג׳-״
״ובהתחלה ממש נרתעתי כי אני יודעת מי הוא אבל אני לא יודעת אם זה הוא והוא ממש התעקש וסתם המצאתי תירוצים כי לא רציתי אני כל כך מפחדת ממנו אני מרגישה שאני מדברת ונפגשת עם רוח אבל הוא פשוט לחץ עלי ובסוף דיברנו בבית הקפה אחרי המשמרת שלי והוא התנהג כל כך מוזר והוא כאילו לא הכיר אותי בכלל. הוא שאל אותי איך קוראים לי ומה אני עושה והכל וכמעט בכיתי רייצ'ל" הכנסתי את הראש לתוך הידיים כשנשמתי נשימה ארוכה. זאת הייתה חתיכת פריקה...
"אלי. תנשמי עמוק, ותמשיכי לספר. מה קרה אחר כך?" היא שאלה מסוקרנת. לקחתי נשימה עמוקה וישבתי על המיטה שלה. "הוא רצה שאשאל אותו גם משהו אחרי שהוא חקר אותי ככה אבל בקושי הצלחתי להוציא משהו מהפה הייתי כל כך מתוחה ומבולבלת זה היה פשוט לא הגיוני. הוא מדבר כמוהו! נשמע כמוהו! שאלתי אותו במה הוא עוסק והוא אמר לי כדורגל, וכמו טיפשה לא התאפקתי ושאלתי אותו מה הוא עשה לפני. ולפני זה אומר לפני שהוא מת רייצ׳ל כי הוא ארבע שנים עוסק בכדורגל. ארבע! תעשי את החישוב לבד!" השתגעתי, באמת שאיבדתי את זה.
״נו נו ומה הוא אמר??" היא שאלה מתוחה כאילו קראה ספר מתח ומתה לדעת מה קורה אחרי זה. "הוא ישר נרתע מהשאלה ואמר משהו על דייט וישר נלחצתי וחזרתי לעבוד. אני לא מסוגלת להיות לידו זה יותר מדי רייצ'ל. מה אני עושה?" אמרתי חסרת אונים. "וואו זה ממש..ממש מוזר אלנור. קשה לי להאמין שזה הוא, זאת אומרת.. איך הוא חי? אבל מצד שני... כל הרמזים מצביעים עליו.. אני.. אני לא יודעת מה להגיד.״
"רייצ'ל..." אמרתי כשנדלקה לי נורה שהפחידה לי את החיים. "הארון קבורה שלו היה ריק. לא נמצאו גופות בשטח" אמרתי מצומררת. זה פשוט לא יכול להיות.
"תרגעי אלנור, הגיוני שהם לקחו את הגופות של החיילים איתם... הם עושים את זה, אל תהיי כל כך פזיזה" היא אמרה לי והנהנתי. היא צודקת... ג'ייק מת.. אני חייבת להתמקד בלימודים ולעזוב את זה כבר כמו שעשיתי לפני שנים. זה פשוט יפגע בי כל כך. עברתי כל כך הרבה כדי לשכוח אותו ולא האמנתי שזה שוב קורה לי.
**********************************
למה מכל המאתיים כיסאות פה הוא חייב לבחור דווקא בזה שלידי?? ולמה יש לי כל כך הרבה קורסים בכלכלה??
נאנחתי בשקט לעצמי כשהוא התיישב לידי ונשארתי לשתוק. אנשים נכנסו ויצאו ורק אני ישבתי שם כמו פסל. אני לא מסוגלת לעוד יום כזה איתו.. זה גורם למוח שלי להתנתק ולאבד שפיות. אני באמת משתגעת. אם פרופסור מייק לא היה מציג אותו בפניי כל הכיתה עוד הייתי חושבת שאני מדמיינת אותו ומשתגעת אפילו עוד יותר. אני פשוט אסיים את השיעור הזה ואברח ממנו להיום. אני לא אוכל להשאר לידו יותר מדי או שאאבד את השפיות שלי.
"בוקר טוב" הוא חייך מרוצה אבל התעלמתי. "בוקר טוב לכולם מישהו רוצה לנחש על מה השיעור היום?" מייק נכנס עם חיוך ענק וידיים הורמו מיד, אבל לא ממני. היום אני לא מתכוונת להוציא מילה, לפחות לא לידו...
"את מתכוונת להתעלם ממני עוד הרבה?" הוא לחש לי בזמן שהמרצה דיבר עם תלמיד אחר. "מה אתה רוצה ממני?" הסתכלתי עליו נכנעת ומאבדת את הסבלנות. למה דווקא אני? מכל התלמידים בקמפוס הזה. למה דווקא להיתפס עלי? למה דווקא הוא? זה לא מגיע לי... עברתי מספיק בגלל המוות הזה. זה לא הוגן.
"וואו היי... למה כל כך תוקפנית?״
העדפתי להתעלם, ופשוט ציירתי במחברת כל מה שעלה לי לראש. הוא שתק אבל אחרי שעברו כמה דקות טובות מהשיעור הוא קירב את הראש שלו אלי כדי ללחוש לי שוב. "אני בסך הכל רוצה דייט שני, זה הכל".
הסתכלתי עליו וכבר כמעט השתגעתי שם. "לא היה בכלל ראשון וגם לא יהיה. תשמע, אני לא יודעת מי אתה ומה אתה רוצה אבל אתה צריך להפסיק. אני לא רוצה שום קשר אלייך" אמרתי מיד בלי להסס ומייק שחרר את הכיתה, מציל אותי לגמרי. השיעור עבר הרבה יותר מהר משציפיתי אבל אני לא מתלוננת.
מיד קמתי משם ופחות או יותר רצתי לבית הקפה. אני חייבת לגמרי לברוח מהבחור הזה ומהר.
"הגעת מוקדם" אנני אמרה לי כשנכנסתי. "זה בסדר את יכולה ללכת אני אטפל בהזמנות הפתוחות" אמרתי לה ונגשתי מיד להתלבש. "לא האמת שאני לא לחוצה בלימודים ולא יזיק לי הכסף. יש אישור לשתינו לעשות גם משמרת ערב אם את פנויה. חד פעמי תנצלי את זה" היא אמרה כשניקתה את מכונת הקפה. "כן אני בונה על זה.." אמרתי לעצמי ויצאתי כשסיימתי להתלבש.
"מה תרצו להזמין?" שאלתי זוג שעמד מולי וביקש שתי כוסות קפה חם ומאפינס. מיד הכנתי להם את ההזמנות ולקחתי את הכסף לקופה לפני שהגשתי להם. ככה עברו לפחות חמישים לקוחות ואני עבדתי ועבדתי ועבדתי. אני חייבת לסיים כבר עם הלימודים ולמצוא עבודה אמיתית. הריח של הקפה יגרום לי להקיא בסוף.
הלכתי וניקיתי כמה שולחנות שבדיוק קמו מהם והכנסתי את הטיפים מהשולחנות ששירתתי בהם לכיס.
"פעם הבאה אני פשוט אקח את זה ככן" הרמתי את הראש מהשולחן כדי לראות את הפרצוף היפה שלו שוב מולי וישר הלב שלי דפק.
"מה אתה עושה פה" שאלתי כשהלכתי להחזיר את הצלחות לדלפק והוא כמובן הלך אחריי. "לא ענית לי. זה כן או לא?" הוא התעקש ולי פשוט נמאס מכל זה. "מה אתה רוצה??" שאלתי כשניסיתי ללכת ממני. "כבר אמרתי לך--"
YOU ARE READING
החבר הכי טוב של אחי
Romantizmתכירו את אלנור, נערה בת 16 וחצי, שמתגוררת בארצות הברית- בוסטון. חיה עם ההורים ואח גדול בן 18 וחצי. מה קורה כשמתפתחים הרגשות בינה לבין ג׳ייק- החבר הכי טוב של אחייה טובי, במיוחד כשמה שג׳ייק לא יודע, זה שאלנור פיתחה אליו רגשות כבר דיי הרבה זמן.
