***נקודת המבט של אלנור***
"חשבתי שתמשיך ללמוד איתי..." אמרתי לג'ייק כשעמדנו בכניסה לאוניברסיטה שלי, מוכנים להיפרד. הנסיעה לכאן לקחה שעות אבל הרגישה כמו כלום כשג'ייק ואני צחקנו כל הדרך על כל כך הרבה שטויות. אני עדיין מתקשה להאמין שהוא חזר... "לא.." הוא צחקק "הגעתי לשם רק כדי למצוא אותך.. אני צריך לחזור לכריס, לספר לו על.... על הכל בעצם, וחוץ מזה יש לי עוד מלגת כדורגל שמחכה לי... אני צריך לראות לאן זה לוקח אותי.." הוא אמר והרגשתי את הידיים שלו מסביב למותניים שלי כשהידיים שלי החזיקו בעדינות בזרועות שלו והוא הסתכל למטה אלי.
"אתה מבאס" רטנתי והוא חייך. "לי בניגוד אלייך, יש אוטו, אז אני אבוא לבקר. חוץ מזה זה ממש לא רחוק מכאן" הוא אמר כשסידר את כובע הצמר שלי יותר טוב קצת על הראש שלי.
"אוקיי... בהצלחה עם כריס.. תספר לי איך היה" אמרתי והוא קירב את הראש שלי אליו כדי לתת לי נשיקת פרידה ארוכה וחמה. כאילו שלפתע לא הרגשתי את הקור מסביבי אלא רק את השפתיים העדינות והנעימות שלו. "ברור שאספר" הוא חייך לפני שנתן לי נשיקה אחרונה על הלחי ונכנס למכונית. "ביי!" צעקתי כשהוא כבר התחיל לנסוע הרחק משם.
ברחתי מהקור ישר לתוך האוניברסיטה, ומשם עליתי לקומת החדר שלי עם התיקים שלקחתי איתי לחופשה. פתחתי את הדלת והיא עמדה שם, יחד עם עוד בחורה יפייפיה. השיער שלה היה בלונדיני מלוכלך והעיניים שלה ירוקות צלולות. העור שלה היה כל כך שזוף אפילו שהיה חורף. "היי" חייכתי טיפה מבולבלת כשהן שתיהן הסתכלו עלי. "הייי!!" רייצ'ל ישר קפצה עלי. "אלנור זאת אבי, העבירו אותה אלינו לחדר, נגמרו כל המקומות במעונות" רייצ׳ל אמרה משתדלת להיות סבלנית. היה לי קצת קשה להאמין שנוכל להסתדר פה שלוש בנות בחדר אחד, אבל יהיה בסדר. כבר ראיתי שסידרו לה פה עוד מיטה וארון ועכשיו החדר פחות גדול אבל זה בסדר.
"היי אבי! אני אלנור, בואי אעזור לך לפרוק את התיקים" חייכתי אל הבחורה ועזרתי לה להעביר את כל התיקים לצד אחד של החדר, והתחלתי לדבר איתה כשהיא סיפרה לי קצת על עצמה. פתאום הדלת נפתחה וג'ייק עמד בכניסה במפתיע.
"שכחת את הפלאפון של—" הפנים שלו נפלו מעט כשהעיניים שלו ננעלו על אבי. ״ג׳ייק?״ היא שאלה ומיד תהיתי מאיפה היא מכירה אותו. "מה את עושה פה?" הוא שאל אותה. "אתם מכירים?" שאלתי מבולבלת. "זה סתם... בכל מקרה קחי את הפלאפון שלך, אני חייב לזוז נדבר" הוא נישק אותי קלות על השפתיים ויצא משם במהירות.
"כל כך כיף לראות אתכם ככה" רייצ'ל הייתה מחוייכת, ואני לא יכולתי שלא לחייך קצת. "אני כל כך שמחה בשבילך, ידעתי שזה יבוא! אמרתי לך שהיית צריכה רק זמן להכל. אבל אמשיך להגיד לך אמרתי לך אחר כך. אני חייבת ללכת לשיעור" היא חיבקה אותי מהתרגשות ויצאה מהחדר. נהיה שקט מביך באוויר כשאבי סידרה את הבגדים שלה בארון כל הזמן הזה ואני רק תהיתי מאיפה היא מכירה את ג'ייק.
"אז... את וג'ייק מכירים?" יותר אמרתי מאשר שאלתי... "כן... אפשר לקרוא לזה ככה" היא ציחקקה בלחץ כשהמשיכה לקפל בגדים. "מאיפה..-" גיחגחתי בגרוני "מאיפה אתם מכירים?" לא ידעתי אם אני מרגישה בנוח לשאול את זה כל כך. אני נשמעת כמו חברה פרנואידית.
"אנחנו... בילינו הרבה ביחד פעם.." היא צחקקה בלחץ. "טוב זאת אומרת היה ביננו קצת יותר מזה אבל אני לא אוהבת לפרט אז.. אפשר להגיד שאנחנו פשוט ידידים" היא אמרה כאילו זה היה כלום. "אז...כאילו... מה הייתם?" שאלתי כשלא רציתי לדעת את התשובה. הרגשתי קצת קנאה בתוכי ושנאתי לתת לה לצאת. מה אכפת לי בכלל? ג׳ייק איתי עכשיו, למה שיהיה לי אכפת מאיפה היא מכירה אותו?
"סתם.. יצאנו לאיזה שנה" היא חייכה לעצמה. שנה?! "מצטערת אני לא רוצה לגרום לבעיות.. מה שהיה היה ואני לגמרי שמחה אם הוא שמח" היא המשיכה לקפל בגדים בארון, ועכשיו לא רק שקינאתי בטירוף, גם התעצבנתי על ג'ייק כל כך על שלא סיפר לי! לא זכור לי מערכת יחסים של שנה עם בחורה בשם אבי כשהשלמנו פערים. לא ידעתי למה זה עיצבן אותי, זה פשוט.. עיצבן. ציפיתי כנראה שיספר לי זה הכל.
״כן.. אני מבינה" ניסיתי להשאר קרת רוח למרות שהרגשתי את הדם שלי מתחמם ברמות.
YOU ARE READING
החבר הכי טוב של אחי
Romanceתכירו את אלנור, נערה בת 16 וחצי, שמתגוררת בארצות הברית- בוסטון. חיה עם ההורים ואח גדול בן 18 וחצי. מה קורה כשמתפתחים הרגשות בינה לבין ג׳ייק- החבר הכי טוב של אחייה טובי, במיוחד כשמה שג׳ייק לא יודע, זה שאלנור פיתחה אליו רגשות כבר דיי הרבה זמן.
