***נקודת המבט של אלנור***
טובי לא דיבר איתי... גם לא אתמול בבית החולים, הוא ידע שאני רוצה לדבר איתו והוא התחמק... הוא אפילו לא הסתכל עלי. זה הציק לי, ורציתי לספר את זה לג׳ייק אבל ידעתי שזה סתם יבאס אותו יותר וזה יוסיף סתם בלאגן, ומספיק יש בלאגן...
לא ראיתי את טובי בבוקר, אבל קיבלתי הודעה מאמה שסימסה לי שהוא לקח אותה לתחנת המשטרה ועכשיו מחזיר אותה הביתה, אמא שלה חזרה מוקדם ורוצה לבדוק שהכל בסדר איתה, אני רק שמחתי שבאמת הכל באמת בסדר איתה. כל כך נבהלתי כששמעתי, וגם כל כך שמחתי על שטובי היה שם. שמעתי רעש מהכניסה הסתובבתי לדלת במהירות ושמחתי כל כך לראות את טובי נכנס. "הכל בסדר עם אמה?" שאלתי כשנעמדתי. ידעתי שאני יודעת שהכל בסדר איתה, רק חיפשתי דרך לדבר עם טובי... אבל הוא לא הסתכל עלי.. הוא פשוט עלה לחדר שלו והתעלם ממני לגמרי. כאב לי שזה המצב שהגענו אליו. אפילו שעבר רק יום אני כבר מתגעגעת אליו, אני רוצה לספר לו כמו שצריך על ג׳ייק, ועל זאק... אני רוצה שהוא יצא איתנו ואני רוצה שהכל יהיה נורמאלי... זה כל כך העציב אותי, במיוחד כשמודבר באח שלי, שאני אוהבת יותר מכל דבר אחר בעולם.
אחרי כמה דקות הוא ירד חזרה למטה עם בגדי ספורט ונעלי כדורגל והלך לכיוון הדלת. "לאן אתה הולך?" שאלתי למרות שכבר יכולתי לנחש, אבל הוא שוב לא ענה, פשוט יצא מהדלת. הנחתי שהוא הולך לשחק כדורגל. הוא תמיד משחק כדורגל עם הבנים, אבל הוא מרבה לעשות את זה בעיקר כשהוא עצבני, לא מפתיע אותי שמרגיע אותו לבעוט בעוצמה בכדור..
פשוט נשארתי לשבת שם. מנסה לחשוב מה אני כבר יכולה לעשות כדי לפתור את כל זה. מה הוא כבר יכול לרצות ממני? אמרתי שאני מצטערת... התחננתי שיבין.. אני לא יודעת מה עוד אני צריכה לעשות.
***נקודת המבט של ג'ייק***
אני יודע שבמוקדם או במאוחר אני אהיה חייב לדבר איתו על זה. והחלטתי שפשוט להקדים את המאוחר ולעשות את זה עכשיו. אני אלך לדבר איתו, הוא החבר הכי טוב שלי אני אמור לדבר איתו על הכל, ולמרות שעבר בסך הכל יום אני מרגיש כאילו אנחנו מתנהגים כמו שני ילדים קטנים. הבטתי בשריטה הקטנה שעל יד עצם הלחיים שלי שנוצרה מהבוקס של טובי אתמול ונאנחתי לפני שיצאתי החוצה. ראיתי שהמכונית שלו לא בחנייה והאמת שהרגשתי דיי הקלה כי ידעתי שעכשיו לפחות לא אצטרך לעשות את זה אצלו בבית. איפה שאלנור נמצאת...
אז ידעתי שהוא עצבני, וידעתי שהוא לא בבית.. ולפי איך שאני מכיר את טובי.. הוא בטח במגרש הכדורגל... אני יודע שזה תמיד עוזר לו להרגע.
התחלתי ללכת למגרש, מנסה לחשב בראש את כל מה שאגיד לו. איך אני מסוגל להגיד לחבר הכי טוב שלי את מה שאני מרגיש לאחותו הקטנה? במיוחד כשהוא האח הכי מגונן ביקום...
אחרי מחשבות מעצבנות הגעתי למגרש הדשא הגדול וראיתי אותו עומד מול השער ובועט בעוצמה בכדור ישר לתוך השער. עמדתי שם בצד ופשוט הסתכלתי עליו. חיפשתי מה להגיד לו, לא ידעתי איך להתחיל אפילו לפנות אליו.
"אפשר לעזור לך?" הוא שאל לא מסתכל עלי וממשיך לבעוט לשער אחרי שכל פעם החזיר את הכדור. הופעתי שהוא הבחין בכלל שאני שם. "שנינו יודעים שנצטרך לדבר על מה שקורה פה מתישהו" אמרתי לו רגוע, הוא נאנח ועזב הכל. הפסיק לבעוט בכדור בחוזרה ופשוט הסתכל עלי בצורה לא מובנת לפני שהתחיל להתקרב אלי. "אין פה על מה לדבר ג'ייק. אני לא רוצה לדבר איתך או עם אלנור או לראות אתכם עד שכל זה ייגמר." הוא אמר ושתקתי.
YOU ARE READING
החבר הכי טוב של אחי
Romanceתכירו את אלנור, נערה בת 16 וחצי, שמתגוררת בארצות הברית- בוסטון. חיה עם ההורים ואח גדול בן 18 וחצי. מה קורה כשמתפתחים הרגשות בינה לבין ג׳ייק- החבר הכי טוב של אחייה טובי, במיוחד כשמה שג׳ייק לא יודע, זה שאלנור פיתחה אליו רגשות כבר דיי הרבה זמן.
