החבר הכי טוב של אחי- פרק 86

25.3K 1K 122
                                    

***נקודת המבט של ג׳ייק***

יצאתי רותח מהבית אחרי שיחה עם אבי בבית של ההורים שלה, שהיה במרחק שעות נסיעה מפה. אני מתפלא שלא עשיתי תאונת דרכים בדרך לטובי, הנסיעה לקחה זמן אז היה לי זמן להרגע מעט.
׳אני לא רציתי להגיע לזה ג׳ייק אבל אני לא מוכנה שתפגשו סתם ככה יותר׳ חזרתי בראש על המילים שלה שוב ושוב. חשבתי שסגרנו את העניין הזה ושגרמתי לה להבין שאני אוהב אותה אבל היא פשוט לא הניחה את הנושא! אני לא חושב שהייתי כועס ככה הרבה זמן. אלנור יותר מסתם עבר... היא באמת חברה שלי... כמו משפחה. באיזה זכות אבי חושבת שהיא יכולה להגיד לי עם מי להפגש ועם מי לא? אני מבין מאיפה זה מגיע... אני מבין שהיא מרגישה קנאה. אבל היא חונקת אותי!
לפעמים אני מרגיש שהיא זאת שדחפה אותי להציע לה להתחתן... היא כל כך רצתה את זה ואני מרגיש כל כך מייואש שכבר כאילו לא היה לי אכפת.
אני מנסה לאהוב אותה! בכל הכוח... אני מנסה לגרום לעצמי להאמין שהיא מה שאני צריך.
אני מנסה לגרום לה להשאר מאושרת, אבל תוך כדי מנסה לגרום גם לעצמי! אז כן אני עושה כמה טעויות... אבל יש לי רק כוונות טובות... ואי אפשר לבוא לגבר בטענות כשהוא משתדל. ובטח שלא לבוא ולהציב לי גבולות, היא אמורה לדעת שזה רק יחמם אותי יותר.. במיוחד בנושא אלנור.
היינו אמורים להישאר לישון אצל ההורים שלה לילה כדי לא לעשות את הנסיעה הארוכה הזאת הלוך חזור אבל לא הייתי מסוגל יותר להישאר שם. רק רציתי לחזור ולנסוע לשחק קצת כדורגל עם טובי ולשכוח מהכל... לא יכולתי להתמודד איתה עכשיו. במיוחד אחרי שהמריבה התרחשה דווקא בבית של ההורים שלה מה שגרם להכל להיות הרבה יותר גרוע. התחיל לרדת בחוץ שלג מוגזם וידעתי שמשחק עם טובי לא יהיה היום מה שעצבן אותי אפילו יותר. כל דבר קטן עכשיו היה יכול לעצבן אותי בטירוף.

*******************************

***נקודת המבט של אלנור***

היה יום סוער בחוץ, שלג לא הפסיק לרדת, ברקים ורעמים, וגם כשהפסיק לרדת קצת שלג, התחיל לרדת גשם מטורף... לא יום לצאת מהבית. הסופה התחילה דיי מוקדם, אז מיהרתי להשכיב את אריאל לישון כדי שלא תרוץ אלי כל חמש דקות שהיא מפחדת מהרעמים והרוחות. אבל מתברר שזה לא עבד, כי כבר היה עשר בלילה והיא עדיין שואלת אותי מהחדר שינה שלה אם אני כאן, לאן אני יכולה ללכת??
זיפזפתי קצת בטלווזיה והבנתי שאין שום דבר מעניין, וגם אין לי משהו כל כך לעשות. אז התחלתי לסדר את המטבח לפני שאלך לישון.
שמעתי את הרעמים מבחוץ, קוראים לגשם להמשיך לשטוף את החלון, ולשלג הכבד שהצליח לקפוא עד למטה להמשיך לרדת....
"אמא?" שמעתי את הקול המתוק של אריאל בזמן ששטפתי צלחת מהכיור. "אני פה אריאל... לכי לישון" אמרתי בפעם המאה הערב, והיא לא אמרה אחר כך דבר, חזרה חזרה לחדר שלה עם הדלת המעט פתוחה, רק כדי שייכנס קצת אור.

החבר הכי טוב של אחיWhere stories live. Discover now