החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי - פרק 39

***נקודת המבט של טרוי***

סיימנו את שנת התיכון האחרונה, יוצאים ישר לחופש. זה היה מוזר פתאום לסיים כל כך הרבה שנות לימודים. עבר יותר מהר מששמתי לב.
אלנור חזרה אתמול מפריז, פספסה את החודש וקצת האחרונים של השנה אבל זה היה בסדר כי רוב הזמן כמעט לא היינו בבית הספר... ככה זה בסוף. חוץ מזה, ידעתי שזה חשוב לה לעתיד שלה וזאת הייתה הזדמנות חד פעמית.
שמחתי שהיא חזרה.. אבל לא פשוט לי. אני חייב לדבר איתה, אבל לא יודע איך. אני פשוט לא רוצה לפגוע בה. קמתי מהמיטה כשהבנתי שאלנור כבר ירדה למטה לפני. ירדתי למטה וראיתי אותה יושבת עם הגב אלי על הכיסא הגבוה של הבר. התקרבתי אליה וסובבתי לה את הכיסא. היא ישבה מולי, גבוהה מספיק בזכות הכיסא כדי שאוכל להביט לה ישר בעיניים. קירבתי אותה אלי וקברתי את הראש שלי בתוך הצוואר שלה. באמת התגעגעתי אליה, אני לא יכול להגיד בכלל שלא. אבל קשה לי להתנהג כאילו הכל בסדר. אני באמת שונא את עצמי על איך שאני מרגיש, ואני מנסה כל כך להיות בסדר, אבל שום דבר מזה לא בסדר...

״התגעגעתי אלייך״ היא אמרה כשהרימה את היידים שלה לצוואר שלי והידקה אותן חזק יותר כשהרגישה שאני מרים אותה מהכיסא והיא צחקה. ״גם אני״ אמרתי מלא באשמה כשהיא נישקה אותי חזק וסחבתי אותה לסלון. התיישבתי על הספה כשהיא עלי. רגליים מלופפות סביבי כשהיא כולה נמרחה עלי. זה לא הרגיש נכון.. אבל לא יכולתי לעשות הרבה בקשר לזה. היא נישקה את הצוואר שלי ופלטה אנחה. הנשיקות שלה בהחלט השפיעו עלי. היה רק בוקר וכבר נמרחנו ככה אחד על השנייה. פשוט ישבתי שם עם הידיים מלופפות סביב המותניים שלה כשהיא מצליחה לשלוט על כל זרימות הדם שלי. פתאום שמענו את הדלת נפתחת והיא ישר הפסיקה לנשק אותי וסובבה את הראש לראות מי פתח את הדלת. ג׳ייק הפתיע אותנו כשנכנס בדלת כמובן עם מדי צבא ונשק ושנינו ישבנו חנוקים בסלון, בהחלט מופתעים לראות אותו. זה היה מביך... מאוד מביך. אלנור לאט התגלגלה ממני למושב שעל ידי והייתה כולה אדומה, היא שתקה והשפילה מבט כאילו התביישה להסתכל עליו.

״מצטער. לא התכוונתי להפריע״ הוא הרים גבה כשסגר את הדלת מאחוריו. ״היי ג׳ייק.. מה קורה?״ שאלתי מתעלם מהתגובה שלו שגרמה לי להיות אדום טיפה. האמת שלי פחות היה אכפת, אבל אלנור נראתה כאילו היא הולכת להתפוצץ. ״בסדר. קיבלתי חופש מהצבא למשהו כמו חודש. אני זז להתקלח, מה נשמע אלנור״ הוא שאל אבל יותר בשביל הנימוס כי הוא ישר עלה אחר כך, לא משאיר לה הזדמנות לענות. היא הסמיקה כמו עגבניה, בוהה בקיר מולה והיה נראה כאילו חשבה עמוק. ״אלנור״ אמרתי מוציא אותה מההלם והיא ישר הסתכלה עלי. ״זה רק ג׳ייק. תרגעי״ אמרתי לה כשהתקרבתי לתת לה נשיקה את הלחי אבל היא נראתה לגמרי לא נינוחה. ״כן... אני יודעת״ היא אמרה נבוכה בהחלט וקמתי מהספה, צוחק מהתגובה המוזרה שלה. והיא עדיין נראתה כאילו הייתה בהלם. ג׳ייק מקבל לאחרונה הרבה חופש מהצבא ותהיתי איך זה שזה ככה. בכל מקרה שמחתי בשבילו אני יודע כמה בטח עושה לו טוב להיות בבית.
״אני הולך להחזיר את ספרי הלימוד. תכף המועד האחרון להחזרה או שאני אצטרך לשלם עליהם״ אמרתי כשחיפשתי את המפתחות של המכונית. ״החזרת את שלך?״ שאלתי והיא הנהנה עדיין נראתה קצת לא איתי. ״אני אשתדל לחזור מהר״ אמרתי כשנתתי לה נשיקה על הראש ויצאתי. היא לא נראתה כאילו הגיבה או שמה לב למה שקרה, אבל היא בטח סתם עדיין הייתה קצת מובכת. אני יודע שזה מביך אבל תהיתי למה היא לקחה את זה כל כך קשה.