***נקודת המבט של אלנור***
הלכתי במסדרון לכיוון הלוקר שלי ונעמדתי מולו כשפתחתי את הדלת הקטנה וחיפשתי את ספרי ביולוגיה לשיעור הקרוב. "הייי אלי!" ונסה התקרבה אלי עם חיוך. "היי ונסה, מה קורה?" שאלתי אותה נותנת לה חיוך מהיר וחוזרת לחפש את הספרים שלי. ונסה היא החלק החסר בזוגיות שלי ושל אמה. שלושתינו היינו כמו חבורה מאוד מצומצמת. אני ואמה זה משהו אחד, כי אנחנו חברות מאז שהגעתי לכאן, אבל כשונסה הצטרפה בכיתה ו' היא התחברה אלינו מיד, ואנחנו אליה. אז אנחנו אף פעם לא עושות השוואות בין החברויות של שלושתינו, קצת כמו אחיות. "דיברת עם אמה לאחרונה?" היא שאלה אותי נשענת על הלוקר שלידי, מחכה שאסיים להוציא את הספרים. "כן, לפני כמה ימים. אבל לא היה לנו כל כך הרבה זמן לדבר... נשמע שהיא נהנת עד עכשיו" אמרתי לה מתרכזת בלוקר שממולי. "ואת?" שאלתי אותה. "גם, לפני שבוע בערך. מעצבן שהיא טסה רק לפני שבועיים שלושה אבל היא כבר כל כך חסרה". היא אמרה והסכמתי איתה "היא תחזור.." הגבתי בחזרה. היא נאנחה ״יש לך רגשות לפעמים?״ היא שאלה גורמת לי לצחוק. ״תמיד״ אמרתי לה כשסגרתי את הלוקר. מבינה שאולי הייתי טיפה אדישה. יותר מדי דברים היו לי בראש...
"הייי ונסה, אלנור!" טיילור חברה מהשכבה שלנו התקרבה אלינו מחוייכת. "היי טיילור מה קורה?" ונסה ענתה לה עם חיוך. "יום הולדת ביום שבת הזה אצלי בבית, כולם מוזמנים, אתן חייבות לבוא!" טיילור אמרה מתלהבת. "מעולה! מזל טוב נהיה שם!" ונסה ענתה בשביל שתינו עם חיוך וטיילור חייכה והלכה שם. "יש לנו כוח לזה?״ שאלתי מחזיקה את הספרים בידיים שלי. ״ברור שכן! תפסיקי להיות כבדה הולכים״ היא הכריזה גורמת לי להאנח אבל לא הגבתי יותר מדי. ״אוקיי..״ אמרתי. לפני שיצאתי עם זאק ממש אהבתי ללכת למסיבות אבל מאז שאני איתו זה נהיה פשוט הרבה יותר קשה. המון התקפי קינאה וכל מיני דברים כאלה ואחרים והעדפתי פשוט למנוע את זה מראש. ״וואו, הפעם זה היה יחסית קל״ היא אמרה עם חיוך על השפתיים אבל הפרצוף השמח שלה ירד ברגע שהרגשתי זוג ידיים על המותניים שלי מחבקות אותי. זאק. זה כבר לא מפתיע שכל מי שחי סביבי דיי שונא את הנוכחות שלו בחיים שלי.
היה שקט לכמה שניות וזאק הסתכל עליה, כנראה מחכה שהיא תלך.. היא שילבה ידיים ואחרי כמה שניות גילגלה עיניים. "תבואי אלי לפני.. נלך ביחד ממני" היא אמרה מסתכלת עלי והולכת משם.
"תלכו לאן?" זאק שאל עדיין מחבק סביבי את היידים שלו, נותן לי לנשום את ריח הסגריות הכבד שלו כשונסה התחילה להתרחק מהאופק. "מסיבת יום ההולדת של טיילור" אמרתי לו מנסה להמנע מקשר עין כשהסתובבתי לעמוד מולו, מנסה כמה שפחות לנשום את עשן הסגריות שהוא שאף עוד לפני שהתחיל היום. "מעולה, אני אהיה שם גם. את באה" הוא ציווה. כבר אמרתי שאני באה, אז למה להכריז את זה כאילו אתה קבעת את העובדה הזאת? לא הגבתי, העדפתי להמנע מלגרום לו להתעצבן בכל דרך שהיא. אבל הרגשתי את היד החזקה שלו מחזיקה לי בפנים, גורמת לי להסכל עליו בכוח, הראש שלו היה ממש קרוב לשלי וכבר הרגשתי את האף שלו מוצמד ללחי שלי כשהוא לחש לי באוזן, ושוב, ריח עשן הסגריות. "תסתכלי עלי כשאני מדבר איתך" הוא לחש, גורם לי לצמרמורת- לא מהסוג הנעים. אבל עדיין העדפתי לשתוק, פשוט הסתכלתי עליו מלמטה במעין... פחד? אולי... אני יודעת שהוא לא התכוון "ביי בייבי, נתראה אחרי השיעור" הוא אמר מנשק אותי חזק בשפתיים, אולי אפילו חזק מדי. "ביי.." אמרתי בשקט לפני שהוא הלך משם.
*****************************
"אני בבית!" צעקתי כשנכנסתי מדלת הכניסה של הבית שלי, וסוגרת אותה מאחורי. "לא אכפת לנו!" שמעתי את הקול של טובי מהמטבח, גורם לי לגלגל עיניים אבל לחייך באותו הזמן. "מאוד בוגר" אמרתי לא מצליחה להוריד את החיוך מהפנים כשראיתי אותו ואת ג׳ייק יושבים בשולחן ואוכלים משהו. ההורים שלי כמעט אף פעם לא בבית בשעות שבהם אני חוזרת מהלימודים אבל טובי וג׳ייק תמיד היו פה. "מה קורה אחות" טובי אמר אפילו לא מסתכל עלי מרוב שהוא היה מרוכז באוכל. "רגיל.. מה איתכם?" שאלתי מוזגת לי מים. "מה כבר יכול להיות" ג'ייק אמר, עכשיו כשהם סיימו את הלימודים הם פשוט לא עושים כלום עשרים וארבע שעות ביממה. לפחות עד שהם ילכו לאוניברסיטה.. "אז את הולכת למסיבה ביום שבת?" הוא שאל והסתכל עלי. "איך אתם יודעים על המסיבה?" שאלתי טיפה מבולבלת... לא זכור לי שהזכרתי את זה בחמשת הדקות שאני פה. "הזמינו אותנו" טובי אמר גורם לי להיות אפילו יותר מבולבלת. "הזמינו אתכם? למה?" שאלתי. "ברור, הזמינו את כל הבוגרים... מי לא תרצה אותנו במסיבת יום הולדת שלה? זה מביא את כל האנשים" האח הצנוע שלי אמר עם חיוך חצוף על השפתיים. "ברור..." אמרתי מגלגלת עיניים. מביא את כל הבנות אולי. ״נו, אז את הולכת?" ג'ייק שאל שוב. "כן... מסתבר" אמרתי הולכת לכיוון הסלון.
"את נשמעת כאילו הכריחו אותך" ג'ייק הלך אחריי לסלון. "לא בדיוק, אבל בכל מקרה אני הולכת רק בגלל ונסה, וחוץ מזה זה יום הולדת וזה לא יפה לא להגיע" אמרתי והוא צחקק טיפה. "הייתי צריך לדעת" הוא אמר גורם לי הפעם לצחוק. "יש לך איך לנסוע?" הוא שאל מתיישב על ידי בסלון. "אני הולכת לונסה לפני ונלך ביחד ברגל, הבית שלה קרוב לבית של טיילור" הסברתי לו והוא הנהן. פתאום הפלאפון שלי צלצל, הוצאתי אותו מהכיס והסתכלתי על האיש קשר המתקשר, זאק. הסתכלתי למעלה מהפלאפון חזרה אל ג'ייק כדי לראות אם הוא ראה, והוא ראה... הוא הסתכל על הפלאפון ואז שוב עלי. "אל תעני" הוא אמר בשקט. "אני לא יכולה" אמרתי מהססת לגבי מה לעשות. "למה לא?" הוא שאל מבולבל. "כי..... כי הוא יתעצבן אם הוא ידע שלא עניתי בכוונה" אמרתי לחוצה מזה שהפלאפון ממשיך לצלצל ולא ידעתי מה לעשות. לא רציתי לענות אבל גם לא רציתי לא לענות. "תני לי" הוא אמר לוקח ממני בעדינות את הפלאפון ושם אותו על שקט. "עכשיו זאת לא אשמתך. זאת אשמתי" הוא אמר כשהניח את הפלאפון שלי בכיס של הג'ינס שלו. ניסיתי כל כך חזק שלא להסמיק, אבל כן הוצאתי חיוך קטן. "תודה ג'ייק" חייכתי חיוך עדין, ממש לא היה לי כוח לשיחה עכשיו עם זאק... זה סתם יהרוס לי את היום לא משנה מה יש לו להגיד ומשום מה כשהפלאפון היה אצל ג׳ייק הרגשתי בטוחה יותר. הנחתי את הראש שלי על הסוף של הספה ושכבתי עליה, עוצמת עיניים בשקט.
הרגשתי אצבעות עדינות עוברות על יד האוזן שלי דרך השיער, אבל משהו עצר ממני מלפתוח את העיניים ולהסתכל. זה היה כל כך נעים עד שהעיניים שלי לא רצו להפתח. אבל לא הייתי צריכה לפתוח אותן כדי להריח את הריח של ג'ייק. זה ג'ייק מלטף אותי? אבל... ג'ייק?
הוא המשיך להעביר את האצבעות שלו בשיער שלי עוד פעם אחת לפני שכיסה שמיכה דקה סביבי ולחש לי משהו בשקט. "אין בעד מה ילדה". שמעתי את הצעדים שלו מתרחקים משם ולא יכולתי שלא להסמיק. ג'ייק עכשיו באמת ליטף אותי... אני חושבת שזאת הקירבה הכי גדולה שהייתה לי איתו, לפחות מאז השיחת הטלפון שלי עם אמה- כשהוא היה בטוח שדיברתי עליו, למרות שהוא צדק.
הלוואי והחיים שלי היו פחות מסובכים עכשיו.
YOU ARE READING
החבר הכי טוב של אחי
Romanceתכירו את אלנור, נערה בת 16 וחצי, שמתגוררת בארצות הברית- בוסטון. חיה עם ההורים ואח גדול בן 18 וחצי. מה קורה כשמתפתחים הרגשות בינה לבין ג׳ייק- החבר הכי טוב של אחייה טובי, במיוחד כשמה שג׳ייק לא יודע, זה שאלנור פיתחה אליו רגשות כבר דיי הרבה זמן.
