החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי - פרק 68

***נקודת המבט של אלנור***

הרגשתי את העיניים שלי נפתחות, והכל היה שקט מסביב, רק הבהירות הנעלמת שמגיעה מהאח עדיין הופיעה, וכל מה ששמעתי היה השלג הכבד מבחוץ. הכל היה עדיין חשוך, ואני עדיין הייתי מחובקת בזרועותיו של ג'ייק, שישן שינה עמוקה. הסתכלתי על השעון קיר שעמד מעל האח, ולא הבנתי למה קמתי באמצע הלילה.. העברתי את הראש לכיוון החלון, והכל היה חשוך, מן הסתם, מה שהיה דיי מבלבל. לקח לי קצת זמן להבין מה קרה אתמול ואיפה לעזאזל אנחנו נמצאים, אבל נזכרתי בהכל במהרה.
אני לא מאמינה שזה מה שקרה לי עם ג'ייק... אני.. אפילו לא עצרתי לחשוב על זה. אני לא בטוחה שזה רעיון טוב.. משהו רע חייב בטח לקרות עכשיו, זה תמיד ככה איתו.. אני חייבת לעצור את זה מהר לפני שמשהו רע יקרה.
מיד נעמדתי בעדינות מג'ייק ועצרתי כשהוא זז מעט על הספה. הלכתי בשקט לכיוון המטבח ומזגתי לעצמי מים מהברז, שהיו קפואים בטירוף..
אני כזאת טיפשה... למה כל הזמן זה קורה לי?? למה אני אף פעם לא מצליחה לעמוד בדחפים האידיוטים שלי?? כל מה שקורה תמיד באשמתי... מהרגע הראשון, אני זאת שהייתה מאוהבת בחבר הכי טוב של אח שלי כשהוא שפחות או יותר לא שם עלי. אם הייתי מניחה לזה, והייתי מחפשת מישהו שמתאים לי, הכל היה יכול להיות הרבה יותר פשוט.. אולי ג'ייק היה במקום אחר, אולי הוא לא היה מתגייס וכל זה לא היה קורה. הכל באשמתי ובמקום לנסות להפסיק לגרום עוד נזק ולמנוע דברים כמו שיכולתי למנוע את כל העבר, אני הולכת ומתנשקת איתו. הכל היה יכול להיות הרבה יותר פשוט.

הנחתי את הראש שלי בין הידיים ונשענתי קדימה אל כיוון הכיור, נאנחת ותוהה איך אני יוצאת מזה עכשיו. פשוט נעביר כאן את הלילה, בבוקר נחזור הביתה ו.. ומה ופשוט להיות אדישה עד שיימאס לו? צחקתי לעצמי בשקט מהתוכנית הטפשית. אני אצטרך לדבר איתו על זה אין ספק... אבל הוא יהיה חייב להניח לזה..

במפתיע מאוד, הרגשתי זוג זרועות גדולות מאחוריי מחבקות אותי דרך המותניים וישר קפצתי מהבהלה עד שהבנתי שזה ג'ייק שמצחקק ממני. "למה את ערה?" הוא שאל כשהשפתיים שלו נמצאות קרוב מאוד לאוזן שלי כשעמד מאחוריי. "סתם התעוררתי" היססתי מעט וניסיתי להתרחק מהמגע שלו בעדינות. הרגשתי את הריח שלו והשפתיים שלו שעל הצוואר שלי וניסיתי כל כך להיות חזקה. זה היה יותר קשה בכל פעם מחדש...
"ג'ייק.." מלמלתי כשהרגשתי את השפתיים שלו על העור שלי אבל זה היה כל כך קשה לדבר בחוסר הריכוז הזה, או בכלל להתנגד כשהייתי כזאת משותקת.. זה לקח הכל ממני. "דיי—" ניסיתי להפסיק ולהתחמק מהמגע שלו אבל הרגשתי מסוממת וחסרת הכרה כל כך כל פעם שהוא נוגע בי. הנשימות שלי נהיו כבדות ונוחות, והעיניים שלי הרגישו שהן נסגרות כשהשפתיים שלו המשיכו כל הדרך לצוואר שלי וסוף סוף מצאתי את הכוח לדחוף אותו דרך החזה ולזוז אחורה טיפה. "ג'ייק מספיק" סוף סוף אמרתי והוא היה נראה מבולבל כשעמד בשקט מולי.
"מה?" הוא שאל ואני הסתכלתי למטה, בלי כוחות לנהל שוב את השיחה הזאת. היה שקט מוחלט ביננו ויכולתי להבין שהוא חושב, בזמן שאני פשוט חיכיתי שהוא יגיד כבר משהו.
"לא, אלנור לא" הוא התקרב מעט שכנראה הבין. "את לא עושה את זה שוב!" הוא אמר נשמע עצבני כשהסתכלתי למעלה אליו ואמרתי לעצמי להתאפס.
"אני מצטערת ג'ייק! אבל ניסיתי להזהיר אותך שזה מה ש--"
"לא תפסיקי לברוח כבר! אני מבין שיש לך טראומה מאז שהיינו יחד אבל אני כאן ועכשיו גם את!" הוא פחות או יותר צעק ואז נהיו כמה שניות של שקט. זה יותר קל לו מאשר לי! אני זאת שבאמת מרגישה שהייתה במערכת היחסים הזאת, ומי שחווה אותה איתי מת! וכל הזיכרונות שלנו מתו יחד איתו! זה לא קל להתחיל לפתוח את מערכת היחסים הזאת שוב ולנסות לעשות הכל כדי לא להשוות בין השתיים!
הרגשתי לבד.

"ג'ייק פשוט תחזור לישון נדבר על ז--"

"לא אנחנו סיימנו לדבר ואת סיימת לברוח" הוא קטע אותי שנייה אחת לפני שתפס אותי וקירב אותי אליו לנשיקה גדולה. הרגשתי אותו פחות או יותר טורף אותי ולי זה כבר היה מאוחר מדי לא לרמות להיות בסיטואציה כשהרגשתי את הידיים שלי תופסות לו בחולצה ומקרבות אותו אלי באגרסיביות. הרגשתי את הידיים שלו על התחת שלי מרימות אותי על השיש והרגליים שלי התלפפו מיד סביבו. הרגשתי את הלשון שלו בתוכי והנחות ההנאה שלא פוסקות. הרגשתי את ההורמונים שלי משתוללים כשהידיים שלו חקרו את כל הגוף שלי. לא יכולתי לעצור אותו כשהוא הגיע לשלב הזה. איך יכולתי? אף אחת לא הייתה יכולה במקומי...

"תראי מה את גורמת לי לעשות אלנור... עכשיו אני באמת מנסה להשכיב אותך" הוא חייך חיוך חצוף ואני צחקתי כשהתנשפתי עוד מכל האקשן.
"אז למה הפסקת?" לחשתי עם חצי חיוך. מה קורה לי? לפני רגע רציתי שנפסיק, חשבתי שזאת טעות כל העניין שלי ושל ג'ייק, ועכשיו כל מה שאני רוצה זה שהוא ייגע בי. ועוד הוא אומר שאני משגעת אותו...
"לא, אחרי ששכבנו בפעם האחרונה את חשבת שניצלתי אותך ואת הבתולים שלך, אז עכשיו אנחנו נחכה. וחוץ מזה אין לי פה קונדומים" הוא צחק ואני הסתכלתי עליו בעיניים פתוחות וגדולות.
"מה אמרת?" שאלתי שוב כשחשבתי שסתם דמיינתי ולא הייתי מרוכזת מהמגע שלו. "שאין לי קונדומים ואני לא רוצה שנסתכן.. אלא אם כן את רוצה להכנס להריון אבל אני עדיין לא מוכן לילדים אז--"

"לא ג'ייק לפני זה, מה אמרת?" שאלתי מרגישה את האחזיה על המותניים שלי משתחררות קצת. הוא חייך מעט והרגשתי כאילו הוא יודע משהו שאני לא. וזה סיקרן אותי.
״כשאני איתך אני נזכר, רק לפעמים, ורק בקצת... לא אמרתי לך כי פחדתי שזה ילחיץ אותך.״ הוא אמר כשלא הסתכל עלי. הלב שלי התפוצץ כשהרגשתי יותר מדי הרגשות בבת אחת.
"אתה זוכר" לחשתי כשלא הצלחתי שלא לחייך. הייתי בהלם. למה הוא לא אמר לי! אני רוצה לשמוע הכל, כל מה שהוא זוכר ממני. אני רוצה לדעת! "אל תתלהבי יותר מדי אלנור. זה מעורפל, זה לא כמו שאת רוצה שזה יהיה" הוא ניסה להסביר אבל אני לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים שלי.

"ג׳ייק.. אני אוהבת אותך לא משנה אם תזכור או לא. אבל הידיעה הזאת שאתה מסוגל להיזכר בעבר שלנו אפילו אם זה גם חלקי גורמת לי אושר בצורה לא אמיתית." חייכתי כשעוד לא הצלחתי להבין.
"אני יודע.. אני מבין" הוא הנהן, חייכתי חיוך גדול וראיתי איך הוא מתחיל לחייך גם.
"אני רוצה לשמוע כל מה שאתה זוכר עלי" חייכתי כמו ילדה קטנה כשהסתכלתי למעלה אליו, מרגישה את שתי הידיים שלו על הלחיים שלי. "אני זוכר איך אהבת לישון עם הדובי המכוער שלך עד גיל תשע" הוא אמר בשקט והחיוך שלי לא ירד, רק הרגשתי איך הוא ממשיך ללטף אותי. ״ואני בהחלט זוכר כמה מהריבים שלנו..״ הוא צחקק והרגשתי דמעה על הלחי שלי שהגיעה כמובן מאושר ומבלבול אינסופי. הוא חייך אלי, את החיוך של ג'ייק, עם הגומה הזאת. והרגשתי את הידיים האלה, גורמות לי לצמרמורת על יד האוזן כשהוא שיחק לי עם השיער. והרגשתי את השפתיים האלה כשהוא נישק אותי בראש, וחייכתי חיוך ענק, רק שמחה שכל זה באמת קורה.. ״זה הולך ובא אלנור.. אני אשתדל בשבילך, אני מבטיח״ הוא חייך כשהסתכל למטה אלי והניח לי נשיקה עדינה על השפתיים.
אני אסתפק בזה, אני יודעת שאסתפק בזה. אני רוצה את זה.