***נקודת המבט של אלנור***
-כעבור ארבע שנים-
"אני עדיין לא מאמינה שאח שלך מתחתן.. מה אני אלבש??" רייצ'ל אמרה כשיישבנו לארוחת בוקר בקמפוס. "מה את תלבשי?? מה אני אלבש? טוב זאת אומרת את השמלת שושבניות, אבל עדיין.. אני כל כך מתרגשת." חייכתי מאוזן לאוזן. רק לחשוב על טובי עם חליפת חתונה. אני אבכה כל כך הרבה.
וואו... ארבע שנים. מי היה מאמין. עברתי ארבע שנים שלמות באוניברסיטה. קרה כל כך הרבה מאז, ובכל זאת זה מרגיש כמו יום. אח שלי בא לבקר אותי הרבה, בעיקר בבקרים כשהתחלנו את היום ביחד. אבל עם הזמן הוא סיים ללמוד והתחיל לעבוד. רייצ'ל הכירה אותו והאמת את כל המשפחה והחברים שלי. היא באה לבקר אצלי כמה פעמים בחגים והיא אפילו מגיעה לחתונה- למרות שיש עוד הרבה זמן אליה.. אבל, ארבע שנים עברו כמו כלום, אז מה זה כמה חודשים בשבילנו? סיפרתי לה היום, והיא התרגשה כאילו הכירה אותו מאז ומעולם. כל כך שמחתי שהתחברתי אליה ככה, יכול להיות שאם הייתה לי שותפה אחרת אפילו לא הייתי מחזיקה פה מעמד. אני חייבת לה הרבה.
אז סיימתי את התואר הראשון, בהצטיינות כמובן! מה שהיה אחד הימים המרגשים בחיי, והחלטתי מיד אחריו להתחיל תואר שני, בלי להתחיל לעבוד או לקחת חופשה של שנה, ממש ככה כמו פלסטר להתחיל עוד שנה ולא לשים לב, והאמת אני ממש ממש נהנת מזה. למרות שלא למדתי בדיוק עיצוב אופנה, ורק לקחתי כמה קורסים שקשורים בזה, אני חושבת אולי לעצב את שמלת החתונה של עצמי יום אחד, אם יגיע יום כזה, אבל קודם אצטרך למצוא את החתן כדי להגיע לשלב הזה, ובקצב שלי, אפילו חבר אין. אחרי זמן מה כבר התחלתי לצאת עם לא מעט בחורים אבל הייתי כל כך מרוכזת בלימודים שהרגשתי שזה לא זמן מתאים לי. לא באתי לפה כדי לחפש חבר באתי כדי לבנות את העתיד ולא רציתי הסחות דעת. אולי קצת הגזמתי... ואולי זה סתם תירוץ, אבל ככה באמת היה. אף פעם לא הרגשתי מספיק רצון להיות עם אף אחד מהגברים האלו שהייתי איתם, ותמיד זה נגמר יותר מהר ממה שהתחיל.
טובי עובד כשכיר בחברה גדולה, אחרי שלמד בערך חמש שנים שלמות באונברסיטה להנדסה ואני בטוחה שעם כל יום שעובר הוא מתברג שם יותר ויותר. אמה עדיין לומדת לתואר בפסיכולוגיה, אבל שתינו יודעות שזה לגמרי ישתלם לה כשזה יסתיים.
לפני שנה היא וטובי עברו לגור יחד בדירה שכורה שהייתה קרובה לאוניברסיטה שלה מה שהיה סופר מרגש ומשם דבר הוביל לדבר... ומה שהיה אפילו יותר מרגש זה שלפני כמה ימים היא הפתיעה אותי כשהגיעה לאוניברסיטה שלי, ולפני שהצלחתי להבין מה היא עושה כאן, היא צרחה והניפה את היד שלה, שעליה הייתה טבעת יהלום מדהימה. שתינו צרחנו כמו ילדות קטנות אחרי שהיא צרחה 'אני מתחתנת!!!׳ ובכיתי מאושר כל כך הרבה. זה היה היום המאושר בחיים שלי. ובטח ששלה. היא צעירה, אני יודעת, היא יודעת, אמא שלה יודעת, ובכל זאת כולנו קיבלנו את זה כי זה פשוט מה שהם הרגישו לנכון, אנחנו מאושרים... הם ביחד כבר יותר מארבע שנים, והם הבינו שהם רוצים להתמסד לא משנה כמה זה מוקדם.
YOU ARE READING
החבר הכי טוב של אחי
Romanceתכירו את אלנור, נערה בת 16 וחצי, שמתגוררת בארצות הברית- בוסטון. חיה עם ההורים ואח גדול בן 18 וחצי. מה קורה כשמתפתחים הרגשות בינה לבין ג׳ייק- החבר הכי טוב של אחייה טובי, במיוחד כשמה שג׳ייק לא יודע, זה שאלנור פיתחה אליו רגשות כבר דיי הרבה זמן.
