החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי - פרק 63

***נקודת המבט של אלנור***

האור היכה לי בעיניים וגרם לי לעיוורון מעצבן. פתחתי לאט את העיניים, ולקח לי זמן טיפה להבין איפה אני. פחות או יותר, הייתי על ג'ייק. אני מתכוונת, ממש עליו. חצי גוף שלי פשוט נשכב עליו והיידים שלי היו מלופפות סביב הצוואר והחזה שלו. הוא לא היה נראה סובל מהתנוחה, ואפילו הצמיד אותי אליו. שיט.. הייתי צריכה לראות את זה קורה. ניסיתי לקום ממנו מבלי להעיר אותו, בעדינות ובאטיות.
כבר הייתי דיי מרוחקת ממנו, אבל אז הוא פתאום דיבר, כמעט גורם לי להתקף לב. קיוויתי כל כך שהוא לא יראה את המצב שהיינו בו. "מה את עושה אני עדיין ישן" הוא מלמל עם קול צרוד ועבה. ישר נאנחתי עם גילגול עיניים כשדחפתי לו כרית על הפרצוף וקמתי מהמיטה. "פעם אחרונה שאתה ישן איתי" אמרתי כשהסתכלתי למטה אלי להבין שאני מכוסה בצבע תכלת יבש וסדוק. "על מה את מדברת? זאת את שקמת באמצע הלילה והתחלת לחבק אותי, אם אפשר לקרוא לזה חיבוק... יותר כמו חנק" הוא אמר כשהתיישב והתמתח. באמת? זאת אני שחיבקתי אותו? לא בטוחה אם הוא אומר את האמת או סתם רוצה להתגרות בי.
"משום מה אני לא מאמינה לך" מלמלתי לעצמי כשבחרתי בגדים מהארון שעדיין עמד מחוץ לחדר. "לאן את הולכת?" הוא שאל כשנעמד והלך אחרי. "אני הולכת להתקלח, ואתה הולך הביתה" אמרתי מסתכלת עליו למטה ולמעלה כשכולו מרוח בצבע, והמשכתי לכיוון האמבטיה, "נדבר" הוא אמר עם חיוך כשהתחיל לרדת במדרגות, עד ששמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת.

*******************************

מצאתי את עצמי מדלגת על רגל אחת כשניסיתי לנעול את העקב השני בזמן שגם ניסיתי להגיע אל הפלאפון שצילצל. אז כנראה שאני ממש מאחרת...
"הלו?" עניתי כשעדיין ניסיתי לסדר את הנעל על הרגל שלי. "אלנור? את יוצאת?" אמה שאלה אותי מהפלאפון. "כן כבר, שתי דקות" אמרתי. "אוקיי עוד עשר דקות אנחנו מגיעים" היא צחקקה כששמעה שאני ממהרת ואני פשוט ניתקתי כשהייתי חייבת לסיים להתארגן. מרחתי את המסקרה לאורך כל הריסים שלי ובישמתי את עצמי לפני שירדתי למטה במהירות, שומעת את העקבים מקישים על הריצפה והשמלה השחורה שלי מסרבת להסגר בגב. "לעזאזל עם הריצ'רץ' הזה" מילמלתי לעצמי כשניסיתי לסגור אותה באותו הזמן שירדתי במדרגות.

"צריכה עזרה?" כמעט חטפתי התקף לב שמצאתי את ג׳ייק בסלון. "פאק ג'ייק הבהלת אותי! מה אתה עושה פה?" התעצבנתי אבל מיד הובכתי מעט כשהרגשתי שהוא מסתכל עלי למטה ולמעלה במהירות, אבל ראיתי שהוא לא התכוון. "חשבתי שנצא ביחד, קצת טיפשי שנסע בשתי מכוניות שונות באותו הזמן לאותו מקום כשאנחנו נמצאים מטר אחד מהשניה. ההורים שלי ואחותי כבר שם, אמרתי להם שאאסוף אותך". הוא היה לבוש בחליפה שחורה וחולצה לבנה מכופתרת. זה לא היה רשמי מדי אבל הוא היה נראה מדהים. אוף.
טובי ואמה עורכים היום מסיבת אירוסין, והם סגרו מסעדה מדהימה לכבוד האירוע, כולה הייתה רק לרשותם. "לא תודה" אמרתי כשסוף סוף הצלחתי לסגור את הריצ'רץ. "לא שאלתי כל כך..." הוא אמר כשפתח את הדלת. "אני אחכה לך באוטו" הוא אמר ושוב בחן אותי בפעם האחרונה לפני שיצא משם, מה שגרם לי דיי להסמיק. לעזאזל למה המבטים שלו גורמים לי להרגיש ככה שוב חשבתי שאני כל כך הרבה אחרי זה.
נאנחתי והחלטתי שאני בסך הכל רוצה להגיע לשם, לתמוך באח שלי ובחברה הכי טובה שלי ולהנות איתם הערב. ידעתי שההורים שלי אמורים להגיע ישר לשם ולא הייתה לי בעיה לנסוע לבד...