החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי- פרק 35

***נקודת המבט של ג׳ייק***

ראיתי אותה שם בעומק, ובלי לחשוב פעמיים קפצתי למים ושחיתי עמוק. אני לא זוכר ששחיתי כל כך הרבה עד שהגעתי לאמצע שום מקום, אבל הגעתי אליו. צללתי מתחת לפני המים, ופתאום הכל מסביב נהיה חשוך, כאילו שהיינו חמישים אלף רגל מתחת לפני המים. כל כך עמוק שאפילו אור השמש כבר לא מגיע לשם בכדי להאיר. רק אור זוהר זהר סביבה כשהיא לאט לאט שקעה פנימה. ״ג׳ייק״ הקול שלה נשמע כאילו ממש לחשה לי אותו באוזן באפיסת כוחות. שום דבר מכאן לא נראה הגיוני, אבל לא חשבתי על זה יותר מדי. ניסיתי לשחות אליה במהירות מתחת למים אבל הבנתי שאני לא מתקדם. שרשראות היו כבולות סביב ידיי ורגליי שהחזיקו אותי צמוד לאדמה. התחיל להגמר לי האוויר ונלחצתי לגמרי כשהיא נעלמה מזווית הראייה שלי. הלב שלי דפק חזק כשנאבקתי בשלשלאות והתחלתי להחנק עד ש—

קמתי מתנשף. לקח לי שנייה להבין איפה אני. זה היה רק חלום... הבנתי כמה אני מזיע ומתנשף עד שלבסוף הרגעתי את עצמי טיפה. ״אלנור?״ שמעתי קול מוכר לוחש וישר סובבתי את הראש ימינה, רואה מתוך החושך את סאם חצי יושב חצי שוכב על המיטה שלו שמולי. הנהנתי לאט כשעדיין התנשפתי בחוזקה וחזרתי לשכב בייאוש. זה היה חתיכת חלום... ״מאיפה אתה יודע?״ לחשתי בכדי לא להעיר את שאר חברי הצוות שלנו, עדיין מתנשף מעט. ״אמרת את השם שלה מתוך שינה כמה פעמים״ הוא חייך בשקט ואני נאנחתי באדישות. ״אתה חושב שיתפסו אותי אם אצא לדבר בפלאפון עכשיו?״ שאלתי בלחש. הוא חשב לכמה דקות אבל בסופו של דבר ענה, ״אני מגבה אותך״ הוא אמר והנהנתי לפני שקמתי, נעלתי נעליים, לקחתי את הפלאפון ויצאתי החוצה.

הלכתי כמה צעדים מהחדר הקטן וחיפשתי את השם שלה באנשי הקשר. היססתי לפני שהתכוונתי ללחוץ על חיוג והסתכלתי למעלה על הכוכבים. נאנחתי בכבידות. ארבע לפנות בוקר ואני רוצה להתקשר אליה- כשהיא בצרפת... אני אדיוט, אבל ידעתי שאני חייב לדבר איתה. לא ידעתי איך. לא ידעתי מה אני אגיד. אבל פשוט הייתי חייב.
היה שקט מוחלט, רק הרעש של התנים והצרצרים נשמעו ברקע. ״פאק...״ נאנחתי לעצמי בשקט כשלא ידעתי מה אני עושה ובלי לחשוב פעמיים חייגתי אליה. הלב שלי דפק דיי מהר כשקולות החיוג נשמעו, ולפתע שמעתי את הקול הרך שלה מהצד השני שגרם ללב שלי לקפוא. ״הלו?״ התגעגעתי לקול שלה. ״אלנור..״ אמרתי בהקלה ולא יכולתי למחוק את החיוך הענק על השפתיים שלי. מזל שהיא לא יכלה לראות. גם מבלי לראות אותה, יכולתי לדעת שהיא לגמרי מופתעת שזה אני בצד השני. כנראה לא טרחה להסתכל על המסך בכדי לראות מי מתקשר אליה.

״ג׳ייק ? הכל בסדר? מה קרה?״ היא שאלה וכבר נשמעה יותר צלולה ממקודם. ״הכל בסדר.. רק רציתי לשמוע אותך, לוודא שאת בסדר״ אמרתי ובטח לא יכולתי להשמע יותר מטופש מזה. אחרי כל הדברים הפוגעים שאמרתי לה אני מתקשר אליה כדי לוודא שהיא בסדר... ״ג׳ייק אמצע הלילה אצלך. הכל בסדר?״ היא שאלה שוב אבל רק לא יכולתי להפסיק את החיוך שלי כשידעתי שהיא דואגת לי.
״כן אלנור כבר אמרתי לך הכל בסדר.״
״אז מה לעזאזל אתה רוצה ג׳ייק״. החיוך שלי מיד ירד כשנזכרתי כמה היא שונאת אותי על הדברים שאמרתי לה... נאנחתי כשלא ממש ידעתי מה אני רוצה להגיד לה, יכולתי להרגיש שריר קופץ בלסת שלי מרוב חוסר מחשבות. ״כלום..״ אמרתי מותח את היד אחורה לצוואר. ״יופי״ היא אמרה ושנייה לפני שהיא ניתקה נאנחתי ומיהרתי לעצור אותה. ״חכי רגע״ אמרתי לה ושמעתי את הנשיפות שלה כנגד הפלאפון. ״אני צריך לדבר איתך..״ אמרתי לא יודע בדיוק איך לנסח את זה, גם בכלל לא ידעתי מה אני מתכוון להגיד לה. ״אני לא חושבת שזה יועיל ג׳ייק.. מה שהיה היה.. הכל בסדר. אנחנו בסדר... לך לישון, לילה טוב״ היא אמרה בקול קר וצליל הניתוק נשמע באוזן שלי. זה כאב... אבל התעלמתי מזה. לפחות ניסיתי... אז היא בהחלט לא רוצה לדבר איתי, או לראות אותי, או לשמוע עלי. אבל זה לא אומר שאוותר...