החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי- פרק 42

***נקודת המבט של אלנור***

ישבתי באוטו יחד עם ונסה ואמה. היינו בדרך לקניון והמטרה שלנו הייתה למצוא לאמה את התלבושת המושלמת ליום הולדת השמונה שלה. לא האמנתי שבאמת הגענו לגיל הזה, כשהייתי קטנה זה היה נראה לי כל כך רחוק! ופתאום אני גם כמעט כבר שם... בדרך כלל אמה לא אוהבת לעשות אירועים ליום ההולדת שלה. היא מאוד אוהבת להשתתף במסיבות אבל שונאת לארגן בעצמה.
אבל משום מה השנה היא הפתיעה כשהחליטה לערוך מסיבת מסכות. נכון, זה היה סופר קיטשי וסופר נדוש אבל היא חשבה שזה יהיה סקסי בטירוף כשתמצא את עצמה עם חתיך זר במסכה מה שגרם לי לצחוק, אבל זה יום ההולדת שלה...
הופתעתי כשהיא החליטה להזמין בערך את כל מי שהיא אי פעם הכירה. וזה הרבה! אבל רק שמחתי שהיא מוכנה בכלל לחגוג לעצמה באירוע כזה, זה ממש הגיע לה!
״אני חושבת על שמלה קצרה.. לא?״ אמה שאלה כשישבה מאחורי, ואני מאחורי ההגה. היא וונסה דיברו בינהן על מה כדאי לחפש בזמן שאני קצת הייתי במחשבות עם עצמי ״דווקא לי בראש יושבת איזו שמלה ארוכה צמודה״ ונסה שישבה על ידי פינטזה לעצמה בראש. ״את כבר תמצאי את מה שאת רוצה כשתראי את זה. בואי בראש פתוח״ אמרתי משאירה את העיניים על הכביש. היא הסכימה וסוף סוף הגענו לקניון. החנתי את המכונית לפני שנכנסו לקניון ועברנו חנות חנות. האמת שלקח זמן, ואמה מדדה משהו כמו ארבעים שמלות, אבל לא מצאה משהו שאהבה מספיק. אני יודעת שזה טיפשי, אבל יש משהו בגיל שמונה עשרה שפשוט גורם לך להרגיש מיוחד! אנחנו לא מסוג הבנות האלה שהולכות וקונות בגד במיוחד בשביל אירוע ספציפי אבל זה היה שונה ורצינו להשקיע בשבילה כדי שתרגיש טוב.
״מה את אומרת על זאת?״ שאלתי כשמצאתי שמלה לבנה מוחבאת בין השמלות השונות. ״האמת שהיא ממש מיוחדת״ אמה חייכה כשהלכה למדוד. כשיצאה להראות לנו לא יכולתי שלא להרגיש זרם קינאה עובר בי. היא פשוט יפה, יפה מדי. אני שונאת לקנא בחברה שלי, אבל אין מה לעשות. אמה הייתה פשוט ילדה מיוחדת.
״מה את אומרת?״ שאלתי את ונסה שעמדה לידי. ״אני חושבת שזאת השמלה הכי יפה שמדדת עד עכשיו״ היא אמרה ואמה חייכה. ״אז זאת? בטוח?״ היא שאלה ושתינו הנהנו.

אחרי שאמה שילמה על השמלה, ואחרי שמצאנו מסכה לבנה שתאמה לה אליה, נכנסנו חזרה לרכב והתחלתי לנסוע. אני חושבת שזאת הולכת להיות יותר מסיבת תחפושות מאשר מסכות... כנראה שאין מישהו שקנה מסכה שהיא לא של בעל חיים מה שממש גרם לי לצחוק. אמה קנתה מסכה של ברבור לבן, וונסה קנתה טווס. זה היה ממש חמוד! ״אז מתי את הולכת לקנות אחת?״ אמה שאלה אותי בדרך חזרה. ״אני לא צריכה לקנות, יש לי מלא אני בטוח אמצא משהו״ עניתי לה. ״לא! אני יודעת שאנחנו לא עושות דברים כאלה בדרך כלל אבל רוצה שתהיו חלק מזה. תלכי לחפש לך משהו זה יעשה לך טוב״ היא אמרה ואני משכתי בכתפיים. ״ונסה תבואי איתי מחר?״ שאלתי כשנאנחתי. ״מצטערת אלי, כבר קניתי שמלה ומחר אני שומרת על אח שלי״ היא אמרה. ״לא יכולת להגיד לי לחפש שמלה כשהיינו בקניון??״ שאלתי את אמה שרק עשתה פרצוף תמים ואני נאנחתי שוב.
״מעולה... אצטרך לגרור את טרוי איתי וזה ייקח שנים של שכנועים״ אמרתי. הורדתי את הבנות בבתים שלהן ונסעתי חזרה הביתה. החנתי את המכונית ונכנסתי פנימה. ״אני פה״ אמרתי. ״בסלון״ טרוי ענה בחזרה. מוזר שאני מרגישה כאילו אני כבר גרה כאן, כשהבית שלי עומד ריק ושומם ממש ממול... זה כאילו שהוא כבר לא הבית שלי יותר, ולא ראיתי את המשפחה שלי כל כך הרבה זמן..
נכנסתי לסלון ונשכבתי ליד טרוי. ״מצאתן שמלה?״ הוא שאל מסתכל על הטלווזיה ששידרה איזה סרט טיפשי. ״כן.. ואם כבר מדברים על שמלה... אני ממש חייבת שתבוא לקנות איתי מחר״ והנה ההתחננויות מתחילות...
״לא יקרה..״ הוא אמר מסתכל עלי. ״בבקשה טרוי אמה מכריחה אותי לקנות שמלה וונסה לא יכולה לבוא איתי״ התחננתי. ״זה לא שאני לא רוצה״ הוא צחק ואני גיגלתי עיניים כי ידעתי שזה לא נכון. ״ממש״ מלמלתי. ״זה פשוט שאני לא יכול. יש לי השלמות מבחנים כל השבוע.״ הוא ענה. נכון, שכחתי מזה לגמרי. ״זה לא שאתה רוצה לבוא אבל לא יכול, זה פשוט שיש לך מזל שיש לך סיבה מספיק טובה לא לבוא״ גילגלתי עיניים והוא צחק. ״גם נכון״ הוא אמר וצחקתי מעט מהצחוק שלו , הוא הסתכל למטה אלי כששכבתי על היריכיים שלו.
״אבל אני יכול להגיד לך מי כן פנוי ללכת איתך, מישהו שלא יזיק לך להשלים איתו זמן איכות״ אין מצב. ״מי?״ שאלתי למרות שידעתי את התשובה. ״ג׳ייק״ הוא אמר מעביר ערוץ בטלווזיה. ״אני אסתדר תודה בכל מקרה״ אמרתי כשקמתי מהסלון אבל הוא משך אותי בחזרה לספה. ״היי. זה כבר לא קשור לשמלה הטפשית. את והוא צריכים זמן יחד. אני באמת רוצה לראות אתכם מסתדרים.. את הולכת איתו״ הוא אמר מסתכל לי עמוק בעיניים. הרגשתי כל כך רע, הוא רק דואג לי כי ראה אותי בוכה באותו היום ועכשיו רק רוצה שאהיה בסדר עם ג׳ייק, ואני חברה חרא כי אני יודעת שהכל קרה רק כי שכבתי איתו מאחורי הגב שלו. אני נוראית, לא מגיע לי חבר כמוהו. נאנחתי ונשענתי אחורה בספה. ״בסדר״ נאנחתי. זה יהיה אסון, אני כבר רואה את זה.