החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי - פרק 36

***נקודת המבט של טרוי***

הרגשתי אשם בטירוף לגבי אותו לילה. אני לא יודע איך אני אמור להרגיש יותר. אני באמת לא מתכוון לפגוע באלנור, שום דבר מזה לא מכוון אליה.. אבל היא פשוט... כבר בתוך הסיפור הזה מלכתחילה. הלוואי והייתה איזושהי דרך שבה יכולתי לגרום להכל להיות פשוט בסדר והגיוני. ישבנו אמה ואני בסלון, צופים בסרט רנדומאלי אבל יכולתי לדעת ששנינו לא באמת צפינו בו, ורק חשבנו על אותו הדבר... כן, חשבתי עלינו ועל מה שקרה, וידעתי שגם היא, ופשוט שתקנו.
״אנחנו מתכוונים לדבר על אותו לילה אי פעם?״ אמה פתאום שאלה, תפסה אותי לא מוכן עם השאלה האקראית הזאת כששקעתי במחשבות שלי. אלנור נמצאת כבר דיי הרבה זמן בפריז, עזבה את הלימודים כדי לנסוע לעבודה שרצתה. עוד לא התחיל שבוע האופנה שהיא דיברה עליו אבל היא אמרה שהיא צריכה לטוס עוד לפני להכנות, ותשאר שם עד שהוא ייגמר.
״חשבתי שלא רצית להזכיר את זה יותר...״ אמרתי מסתכל למטה כשזכרתי איך היא הגיבה אחרי שזה קרה, לא הייתי מסוגל לפתוח על זה שיחה ולא ידעתי מה אנחנו אמורים להגיד על זה. ״אני לא יודע לאן את לוקחת את זה... אבל אני לא חושב שכרגע אני רוצה לחשוב על זה אמה. הראש שלי מתרכז באלנור ואני כבר ימים מנסה לחשוב על איך אגרום לה גם מצד אחד לסלוח לי ומצד שני לא להסתיר את כל זה ממנה״ אמרתי וכאילו שזה לא היה מובן מאליו, היה לה פרצוף טיפה מופתע על הפנים.
״לסלוח לך..?״ היא שאלה נשמעה מבולבלת. ״מה? ברור אמה, אני אוהב אותה... זה לא כזה פשוט״ אני באמת אוהב את אלנור, וגם נמשך לאמה, ומרגיש יותר מדי דברים שמתנגשים ואני לא יודע איך לטפל בהם. ״אתה צודק, אנחנו לא צריכים לדבר על זה״ היא אמרה ונעמדה משם לפני שהתחילה ללכת לכיוון הדלת. ישר קמתי אליה ועצרתי אותה מלצאת. ״היי חכי רגע״ אמרתי כשהיא הסתכלה למעלה עלי ושלפה את היד שלה מהיד שלי בעצבים. לא התכוונתי שתכעס או תיפגע, היא יודעת שזה לא ככה... ״את חשובה לי אמה, אני לא יודע מה כל זה אומר בשבילי אוקיי? אלנור חשובה לי גם היא, ואני כבר לא יודע מה אני מרגיש למי. אל תקשי עלי, בבקשה.. תני לי זמן להבין מה קורה עם עצמי לפני שאת מתעצבנת עלי. אני יודע שאני אדיוט אוקיי? אני יודע את זה. אני יודע שמה שאני עושה ועשיתי היה דפוק, ואת בכלל לא יכולה לתאר לעצמך איזו אשמה יש לי כל פעם שאלנור מתקשרת, ואיזה חרא אני מרגיש עם עצמי כשאני זה שמתקשר אליה. את יודעת שאני תמיד אוהב אותה...״ אמרתי לה הכי בכינות שיכולתי. לקח לה זמן, אבל בסופו של דבר היא הנהנה והסתכלה עלי. ״אני מבינה... אבל אני חושבת שעדיף שלא נסתובב יחד יותר... זה מקשה על המצב... אני צריכה עוד בעצמי לעשות איתה שיחה״ היא אמרה והנהנתי. אני חושב שלהתרחק מאמה יהיה הדבר הכי טוב לעשות עכשיו.

***נקודת המבט של אמה***

הוא הנהן ויצאתי מהדלת, נכנסת אל המכונית ונוסעת צפונה לכיוון הבית שלי. אני לא יודעת אם כבר נמאס לי להכחיש, או שאני לא מצליחה להכחיש יותר. אף פעם לא רציתי חבר. אבל זאת הפעם הראשונה שהרגשתי ככה עם מישהו מאז טובי. למה אני תמיד מוצאת את האנשים הכי קרובים לאלנור?
אני רוצה אותו, ואני כבר לא בטוחה אם אני רוצה אותו או שאני כבר יותר מדי זמן מנסה להוציא את טובי מהראש שלי. אני מרגישה חברה גרועה כל כך.. איך אני יכולה לעשות לה את זה בכלל? הלוואי ויכולתי לא להרגיש יותר. זה היה פותר לי כל כך הרבה. אני מקווה מאוד שאני אמורה להרגיש אשמה כי כרגע אני מרגישה שיש לי פיל שלם על הלב. לקחת אמ די בערב הזה היה כזאת טעות. שנינו ידענו שיש ביננו דברים לא פתורים וידעתי שזה רק יגביר הכל. אני חייבת לדבר עם אלנור לפני שכל זה יתגלה בפיצוץ. אני לא יכולה לשמור דבר כזה ממנה, בדיוק כמו שלא יכולתי לשמור ממנה את מה שקרה עם טובי. אבל מה אני משווה בכלל?? הוא החבר שלה! אני שונאת את עצמי על כל מה שאני מרגישה. כל כך שונאת....