החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי - פרק 22

***נקודת המבט של ג'ייק***

אני לא חושב שיצא לי לישון הרבה מאז.. לא בקטע דביק, באמת פשוט לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליה. אני מרגיש כמו בחורה, אבל זאת הייתה האמת, רציתי את אלנור באופן שונה וממש רציתי לתת לזה צ׳אנס, אבל הייתי כבר צריך להבין שזאת לא בדיוק הבחירה שלי... אני יודע שעשיתי את הדבר הלא נכון, בתיזמון הכי גרוע שיש, וההשלכות של זה נופלות רק עליה, וזה לא הוגן... אני לא מפסיד כאן כמעט שום דבר. אולי אני דיי מרגיש עצוב ומתוסכל, אבל היא מפסידה את אח שלה ואת המשפחה שלה... פחדתי לאפשר לה לשנוא אותי, אבל זה עבד למרות הכל.. והנה עכשיו, היא שונאת אותי, אחרי שניסיתי להוכיח לה כל כך הרבה שאני לא עוד האדיוט שהייתי.. שאני לא אעשה לה מה שאני תמיד עושה, ועכשיו זה נראה כאילו שיקרתי לה בפרצוף אפילו בלי להסס. אבל אני יודע שזה עדיף, זה לא שווה את זה... מי יודע מה היה יוצא מאיתנו, מה שבטוח שזה לא מספיק שווה כדי לגרום לה לאבד את אח שלה. אני לא שווה את זה.. היא תמצא לה מישהו אחר, שההורים שלה והמשפחה שלה בסדר עם זה שהיא תצא איתו, וזה לא יהיה מביך כשהוא יבוא אליהם לארוחת ערב, וזה לא יהיה מוזר כשהוא ישב עם אח שלה, כי הוא בעצם לא החבר הכי טוב שלו מלכתחילה.. היא צריכה כל אחד אחר, רק לא אותי... אני שונא את זה.. אולי המחשבות נשמעו קלילות.. אבל מבפנים זה כל כך כאב לי לחשוב על זה.. אז אני משתדל להדחיק. אולי בסך הכל עברו רק כמה ימים בודדים מאז הפרידה, וזאת הפעם האחרונה בה ראיתי אותה, אבל זה מרגיש כמו יותר מדי זמן...

***נקודת המבט של אלנור***

הייתי כל כך עצבנית, פגועה, כועסת, עצובה, מה לא..? סערת רגשות התפרצה לי בכל הגוף. משהו שאף פעם לא היה לי. אף פעם לא הרגשתי ככה, כל כך מופצת ברגשות המוזרים האלה. ועכשיו האדיוט הזה הגיע ושינה הכל.. גרם לי להרגיש מליון ואחת דברים שניסיתי למנוע. מה שהכי מרגיז, זה שהוא הבטיח לי כל כך הרבה פעמים. אני אמרתי לו שזה מה שיקרה, והוא פשוט העז להבטיח, ומהר מאוד להפנות לי את הגב. זה שבר אותי...

חזרתי הביתה מהלימודים, לא יצרתי קשר עם אף אחד והרגשתי אדישה ומדוכדכת במשך כל הימים האלה... לא דיברתי לא עם אמה ולא עם ונסה במשך כל הזמן הזה, לא ראיתי את טובי ובטח שלא ניפגשתי עם ג'ייק..

ג'ייק.

איך הייתי כזאת טיפשה?? פשוט ראיתי את כל זה קורה ובכל זאת נתתי לזה לקרות! מה לא בסדר איתי? בחור אחד מושך ופתאום איבדתי כיוון? אני כמו כל נערה ממוצעת.. ציפיתי מעצמי ליותר מזה.. הייתי מאוכזבת מעצמי. לא מג'ייק, זאת אומרת.. ג׳ייק זה ג׳ייק, אני בכלל לא מבינה איך חשבתי לעצמי ששיניתי אותו. הוא ישאר עם בנות כמו שהוא תמיד, הייתי צריכה לדעת את זה, לא הייתי צריכה לתת לו להרוס את הקשר הטוב שלנו, עכשיו אני סתם עוד מספר, ומרגישה הרבה יותר גרוע מזה..
היינו בקשר כל כך טוב לפני שהוא התחיל את כל זה... כל כך מרגיז שהוא העמיד את הקשר הטוב שהיה לנו בסכנה רק כי עניינתי אותו למספר שבועות. מטומטם! כל כך כעסתי!