*** נקודת המבט של ג'ייק ***
ידעתי שאני שמח... שזה בעצם מה שרציתי.. וסוף סוף קיבלתי אותו. אבל משהו עדיין הציק לי, וידעתי שאני אצטרך להתמודד עם זה מתישהו.... והמשהו הזה היה טובי.
הוא יכרות לי את הראש ברגע שישמע, אז אני חושב שעדיף לפחות שישמע את זה ממני... אבל הבעיה היא שאני עדיין לא בטוח שאני רוצה לספר לו. זאת אומרת... אני רוצה, אבל יודע מה יקרה, לכן אני דוחה את זה כמה שאני יכול, ואני יודע שזאת טעות. אנחנו שומרים את זה בסוד כבר כמעט שבוע, וכן, זה קשה, זה מאוד קשה. להתנהג כאילו הכל כרגיל כשאני אצל טובי והיא שם, ולפעמים אני פשוט רוצה שזה יהיה אפשרי לחבק אותה בסלון לא משנה מי ליד, ושזה יהיה שיגרתי, אבל רק אם אניח את היד שלי עליה אפילו בצחוק על יד טובי, הוא יהרוג אותי.
היו פעמים, שהייתי צריך לשקר לו, ושנאתי את זה.. אבל לא רק טובי הוא הבעיה כאן..
עכשיו כשאני עם אלי, אני יודע שהיא כל מה שאני בעצם רוצה... ולא ציפיתי שזה יקרה, אבל זה חוסם לי את שאר תוכניות העתיד. מן הסתם אלנור ואני לא חושבים על שום עתיד רחוק ביננו, זה סתם מלחיץ, אנחנו בסך הכל שבוע ביחד.. אבל עכשיו אני לא כל כך בטוח אם אני רוצה להתגייס.. אבל מה שבטוח, זה שאבא שלי לא יהיה מרוצה מהעניין... ברגע שאגיע לגיל המתאים, אצטרך לתרום לצבא האמריקאי שנתיים מהחיים שלי, ואני אשמח לעשות זאת, אני אפילו רוצה.. אבל עכשיו פתאום עם אלנור אני לא כל כך רוצה. אני יודע שאני לא אמור לחשוב כל כך רחוק, אני לא אמור לוותר על זה בשביל משהו שאני בכלל לא יודע איך הוא ילך אבל לא יכולתי להתעלם מהעובדה שפתאום המחשבות שלי משתנות.
*** נקודת המבט של אלנור ***
עבר שבוע... ועדיין לא סיפרתי לאף אחד.. אפילו לא לונסה ולאמה. ואני שונאת את עצמי על זה.. איך אני יכולה לשמור כזה סוד משתי החברות הכי טובות שיש לי? לא סיפרתי להן כלום מאז הפסטיבל. וזה לא חברי מצידי. זה לא שאני לא סומכת עליהן, פשוט שום דבר לא היה סגור וסופי מספיק כדי שאספר, שום דבר לא היה ברור. זה תירוץ כזה גרוע, אני יודעת.. אבל אין לי ברירה. חברות מספרות הכל אחת לשנייה לא משנה אם יש נקודה בסוף או לא! אני יודעת!
הבנתי שזה לא בסדר בכל זאת... ומיד החלטתי שאני חייבת להן את זה. הן אלה שניסו כל כך לדחוף אותי לזה.
שלחתי לשתיהן הודעה וביקשתי שיבואו אלי כמה שיותר מהר.
ברגע שהן הגיעו, דיברנו על הכל חוץ מזה. ניסיתי להוציא את המילים, אבל פחדתי מהתגובה שלהן. אני יודעת שהן היו בעד זה כל הזמן הזה, אבל עכשיו כשזה באמת קורה... לא יודעת, זה מוזר. "טוב, אלי.. אני מכירה אותך. למה באמת קראת לנו לכאן?" אמה אמרה ושתיהן הסתכלו עלי. שיט הן באמת מכירות אותי. "אוקי... אוקיי, תנו לי כמה דקות לנסח את זה" אמרתי ושתיהן נראו טיפה לחוצות, וזה היה קצת מצחיק כי זה לא היה באמת כזה סיפור גדול...
״אני חושבת ש... אני יוצאת עם ג׳ייק?" אמרתי יותר נכון שאלתי והרגשתי הקלה.
העיניים של שתיהן התרחבו, וככה גם החיוך. "שקרנית!" ונסה צעקה וחייכה. ולא יכולתי שלא לחייך גם, והנהנתי בשקט. "ידעתי שיום אחד..." אמה חייכה חיוך מרוצה. "בא לי להודיע בערך לכל מי שאני מכירה!" ונסה אמרה, מתלהבת אפילו יותר ממני. זאת בדיוק ההגדרה לחברות הכי טובות.
"לא!" קפצתי מיד. "אסור שידעו, לפחות לא עד שנספר לטובי בעצמנו... אני עוד לא יכולה להתמודד איתו, לא כרגע" אמרתי מתנשפת מעט, מרגישה רע עם עצמי. "אלי לא סיפרת לו?" אמה שאלה נראתה מאוכזבת. אני יודעת שהיא מאוכזבת.. אבל היא לא מבינה...
"אמה..--" אמרתי נאנחת. "זה לא הוגן אלנור ואת יודעת את זה. הוא עושה הכל כדי לשמור עלייך, כל הזמן! ואת פשוט לא יודעת להעריך את זה... את משתכרת ואפילו לא טורחת לספר לו. את מבלה עם בנים ומשקרת לו שאת אצלי בבית.. והכי נורא אלנור, את יוצאת עם החבר הכי טוב שלו, ושומרת את זה בסוד ממנו" היא אמרה ואני הופתעתי לשמוע את המילים שלה, העיניים שלי הסתכלו למטה והתחלתי להרגיש רע.
YOU ARE READING
החבר הכי טוב של אחי
Romanceתכירו את אלנור, נערה בת 16 וחצי, שמתגוררת בארצות הברית- בוסטון. חיה עם ההורים ואח גדול בן 18 וחצי. מה קורה כשמתפתחים הרגשות בינה לבין ג׳ייק- החבר הכי טוב של אחייה טובי, במיוחד כשמה שג׳ייק לא יודע, זה שאלנור פיתחה אליו רגשות כבר דיי הרבה זמן.
