תפסתי את ג׳ימין מאחור והרמתי אותו מהר, ג׳ימין צעק בבהלה והרביץ ליד שלי עד שהוא קלט שזה אני.
"היונגייי~~" הוא התבכיין ועשה פרצוף נעלב.
"הפחדתי אותך?" שאלתי וציחקקתי.
"כןן דיי" הוא מילמל ונימרח עלי.
"אני אוהב אותך" חייכתי ונישקתי אותו. הוא נישק אותי בחזרה ואז אני התנתקתי הורדתי אותו לריצפה ובלי לומר מילה פשוט יצאתי מהבית, לא סגרתי את הדלת מאחורי כי כמובן ג׳ימין, ג׳אנגקוק וטאהיונג צריכים לבוא איתי גם..
"אתם מבינים למה אני לא יכול איתו יותר? הוא מחרפן אותי!" שמעתי את ג׳ימין מתלונן מהסלון צחקתי לעצמי וחיכיתי להם שיגיעו.
כשג׳ימין יצא מהבית נתתי לו נשיקה קטנה על הלחי והלכתי לאוטו.
"היונג!" ג׳ימין הלך אחרי וניסה לשרוט לי את הגב.
"מה?" הסתובבתי אליו ופתחתי את האוטו.
"אני אוהב אותך גם.." ג׳ימין אמר בשקט ורץ לאוטו.
"הוא כזה חמוד" ג׳אנגקוק ציחקק.
"נכון והא שלי ורק שלי" אמרתי ונכנסתי לאוטו.
ביד אחת החזקתי את ההגה ועם היד השניה שלי ליטפתי לג׳ימין את הברך בעדינות ולא ניסיתי לעלות לכיוון הירך שלו.
ג׳ימין הניח את היד שלו על היד שלי והחזיק לי את היד חזק, אז הורדתי את היד שלי מהברך שלו והנחתי אותה על ההגה.
'סליחה' סימנתי לו עם השפתיים ברמזור, הוא הינהן וחייך חיוך קטן עכשיו אני יודע שהכל בסדר.
הגענו לבית ספר "ביי" חייכתי אליהם.
"אתה לא מלווה אותי?" ג׳ימין שאל בקול עצוב.
"סורי ג׳ימיני אני ממהר" נאנחתי "אני אבוא לאסוף אותך מוקדם כמו שסיכמנו" חייכתי חיוך קטן ונופפתי לו לשלום.
ג׳ימין נישק לי את הלחי ויצא מהאוטו עם חיוך. נסעתי עם המכונית בחזרה הביתה, אספתי איתי את הוסאוק ונאמג׳ון ויצאנו שלושתיינו לפגישה החשובה.
עבודה חשובה וסודית, אני הוסאוק ונאמג׳ון אחד מהראשים הגבוהים והמכובדים ביותר במועצה.זה סודי כדי לשמור על פרטיות וביטחון. ונכון שאני לפעמים סוטה ממה שאנחנו בדרך כלל מסכמים במועצה אבל זה בגלל שאני לא ממש מסכים איתם.
אם אני רוצה לשתות דם פאקינג אמיתי אני אקנה לי בן אדם שאני אקח ממנו דם כל הזמן ומידי פעם אתן לו לנוח..
אני מעדיף את זה מאשר את האבקה המוזרה והזולה הזאת. הפגישה היא על פשעי ערפדים כנגד בני אנוש בכוונה להרוג וגם ההפך.. אנחנו הערפדים לא יכולים למות והמיתוס הזה של היתד מעץ זה כזה בולשיט אבל עדיין בני אנוש חושבים שהם יכולים להרוג אותנו עם חתיכת עץ מסכנה.. שזה עצוב...
הדרך היחידה להרוג אותנו זה לכלוא אותנו מול השמש בלי דם, וזה לוקח מלא שנים עד שאנחנו מתים.. וזה סבל.
השעה הייתה שתיים עשרה בצהריים והפגישה עוד לא הסתיימה.
אני לא יודע אם אני אספיק להגיע בזמן לג׳ימין..
פיהקתי ואחד השוטרים הסתכל על ואמר בחוצפה.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
