"חשבתי שאתה רצית יחס ממני" ציחקקתי והחזקתי את ג׳ימין צמוד אלי. העונש שלו עדיין לא נגמר על זה שהוא לא התנהג יפה ואני כבר הבנתי מה עונש באמת מתאים למתי שהוא דורש שמישהו התייחס אליו.
אם אני מתייחס לחתלתול שלי יותר מידי, מחבק אותו, מנשק אותו וכמובן שלא נותן ללכת לשם מקום בלעדי. זה עונש יותר גרוע בשבילו מאשר עונשים במיטה.
החלק המצחיק בכל הסיפור הזה זה שכמה דקות אחרי שאני משחרר אותו הוא חוזר אלי בריצה ומבקש לעוד תשומת לב. הוא כזה חתול חמוד אני כל כך מאוהב בו!
"היונג." ג׳אנגקוק משך לי את היד "אני צריך שיחה" הוא אמר עם חיוך קטן.
"כן! תודה לאלים קח אותו ממנייי~~" ג׳ימין התבכיין.
"אוקיי ביי ביי ג׳ימיני שלייייי~~" ציחקקתי ונתתי לו עוד כמה נשיקות קטנות בזמן שהוא מנסה רק להשתחרר ממני.
"לך כבררר~" הוא דחף אותי. שיחררתי את ג׳ימין והוא מיד עבר לשבת על הספה ולהסתכל על הטלוויזיה. קמתי מהספה ובלי לתת לו עוד נשיקה אחרונה פשוט הלכתי. אני ידעתי שהוא מצפה שאני אנשק אותו לפחות עוד פעם אחת, אבל סיקרן אותי לדעת מי יקרה אם אני לא אנשק אותו לפני שאני יוצא.
השיחה עם ג׳אנגקוק הייתה ארוכה. זה לא היה בדיוק שיחה על משהו ספציפי שקרה.. זה גם לא היה על משהו רע.. פשוט ג׳אנגקוק היה באמת סתם צריך את הזמן הזה איתי ואני מבין אותו. אני אוהב להקשיב לו כשהוא מדבר וחופר לי על כל מיני דברים שהוא אוהב ואני בכלל לא מבין על מה הוא מדבר... אבל כשאני רואה את האושר בעיניים שלו אני פשוט לא יכול לעצור אותו. אני רואה כמה שזה עושה לו טוב לשתף את האח הגדול שלו.
ואני שמח שהוא מספר לי על הדברים האלה זה גורם לי להרגיש אח גדול טוב. אני עשיתי עבודה כמו שצריך. אני גאה בעצמי. אני כל כך שמח שאני גידלתי אותו ושיש לנו חיבור כזה חזק.
חזרנו הביתה ממש מאוחר, ציפיתי לראות את ג׳ימין כבר ישן במיטה. אבל להפתעתי הרבה ג׳ימין עדיין היה בסלון צופה בטלוויזיה.
"למה הוא לא ישן?" שאלתי את ג׳ין.
"אמרתי לו. הוא התווכח איתי. הוא רצה לחכות שאתה תגיע" ג׳ין נאנח.
"הוא נראה כזה שפוך..." נאנחתי "מחר הולך להיות פשוט סיוט. אני שונא שהוא הולך לישון מאוחר זה משנה לו את המצב רוח למשך כל היום וזה גם משנה את השעות שינה שלו. מספיק שעתיים פחות או יותר וזה שמשבש לו את כל הסדר יום.." אמרתי והלכתי אל ג׳ימין הוא היה נראה כל כך עייף.
"בייבי... אם אתה כזה עייף למה אתה לא הולך לישון?" שאלתי.
"אתה עזבת בלי לתת לי נשיקת פרידה... זה הרגיש לי חסר. אני לא יכול ללכת לישון בלי זה.. " ג׳ימין נאנח "אני מצטער... אתה כועס?" הוא שאל.
"לא ג׳ימיני" חייכתי חיוך קטן "אני לא כועס" אמרתי ופתחתי את הידיים שלי לכיוונו כדי שיבוא אלי ואני יוכל להרים אותו ולקחת אותו לחדר שלנו. ג׳ימין מיד חיבק אותי חזק ונתפס עלי כמו קופיף קטן וחמוד.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romantik(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
