"היי בייבי..." חזרתי הביתה מהבית מרחקת ומהסופר.
"קניתי לך עוד תרופות..איך ישנת?" שאלתי."בסדר .." ג׳ימין מילמל בשקט והתיישב במיטה.
"ג׳ין מכין לך אוכל עכשיו." אמרתי והתיישבתי לידו "קניתי לך גם פיג׳מה ודובי חמוד מאחת החנויות שהיו באיזור.. אני חושב שאתה תאהב את זה" חייכתי והבאתי לו את השקית, ג׳ימין פתח את השקית וחייך הוא הוציא את הדובי וחיבק אותו.
"תודה" הוא לחש בקול צרוד.
"אין בעד מה ג׳ימיני" חייכתי "אני אצא כדי שתוכל למדוד את הפיג׳מה." אמרתי.
"אין לי כוח למדוד עכשיו" הוא נאנח בשקט.
"אוקיי אתה לא חייב" חייכתי והורדתי ממנו את השקית. נישקתי לו את הלחי וחייכתי אליו "מתוק שלי" מלמלתי ונתתי לו נשיקה מהירה.
ג׳ימין החזיק לי את היד וניצמד אלי "תתפנק בייבי תנצל את זה שאני מרחם עלייך" ציחקקתי."התגעגעתי אליך.." הוא אמר בשקט והניח את הראש שלו על הכתף שלי.
"אני יודע" חייכתי ועטפתי את היד שלי מסביב לכתפיים שלו.
"אני לא הפסקתי לחשוב עליך" אמרתי בקול רגוע וחיברתי את האצבעות שלנו "אני דואג אתה יודע?""אבל אמרת שזה כולם..." ג׳ימין נאנח.
"נכון, וזה באמת יעבור לך בסופו של דבר... אבל אני לא אוהב לראות אותך ככה" נאנחתי.
"האוכל מוכן" ג׳ין נכנס לחדר עם צלחת אוכל ונאמג׳ון נכנס אחריו.
שיחררתי את ג׳ימין והבאתי לו את הצלחת."תודה ג׳ין" אמרתי בשם ג׳ימין וג׳ימין התחיל לאכול.
אחרי האוכל ג׳ימין נרדם וכשהוא התעורר הוא כבר התחיל להרגיש יותר טוב הוא היה חולה יומים אז אני ממש שמח שהוא מתחיל להחלים. הלכתי לחדר של ג׳אנגקוק וטאהיונג כי שם ג׳ימין היה, הוא שיחק איתם משחקים במחשב וראה איתם סרט.
"קדימה בייבי בוי הגיע הזמן לארוחת ערב" חייכתי אליו."אבלל אבל אנחנו באמצע~~" ג׳ימין התבכיין.
"תמשיך לשחק איתם מחר" אמרתי והרמתי אותו אלי.
"אוף..." ג׳ימין נאנח והביא לטאהיונג את השלט.
"זה הגוד בוי שלי" חייכתי ונתתי לו נשיקה קטנה על המצח. ירדתי איתו למבטח והושבתי אותו על הכיסא "אני הכנתי את זה.. אני מקווה שזה טעים" חייכתי. ג׳ימין התחיל לאכול ואני הסתכלתי עליו לכמה דקות עם חיוך מטופש מרוח על הפרצוף שלי "כשתסיים לאכול תבוא למעלה להתקלח אני הולך להכין לך אמבטיה" אמרתי והלכתי לחדר. הכנתי לו את האמבטיה, דאגתי שהמים יהיו חמים ושיהיה גם קצף בדיוק כמו שהוא אוהב.
שמעתי את הצעדים הקטנים שלו במדרגות מתקרבות לכיוון שלי."היונגי" הוא נכנס לחדר.
"היי בייבי~ הינה המגבת, פיג׳מה ומלא מלא מלא נשיקות" ציחקקתי ונישקתי לו את הלחי ואת המצח מלא פעמים. הוא ציחקק וניסה להרחיק אותי טיפה.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...