"היי ג׳ימין. על הרצפה על ארבע עכשיו" ציוותי עליו
"מה וואט דה פאק?? ממש לא! קפוץ לי!" ג׳ימין גילגל את העיניים שלו.
"על הריצפה על ארבע!" אמרתי 'זה הולך להיות ככל כך טוב' חשבתי לעצמי וניסיתי לא לצחוק. קשרתי לג׳ימין חגורה מסביב לצוואר וחיברתי אותה לרצואה.
"מה זה לעזאזל???" ג׳ימין שאל ונעמד. הלכתי מאחוריו ונתתי לו ספנאק בתחת.
"הייי אתה לא יכול לגעת שםם!!" ג׳ימין צעק ונפל לריצפה, גררתי אותו עם הרצועה לכיוון החדר "זה כואב ליי~" הוא התבכיין והמשיך ללכת אחרי.
"ששש" השתקתי אותו, פתחתי את הדלת של החדר וחשפתי בפניו את מה שהכנתי בשבילו, עיצבתי בשבילו את החדר ועל המיטה הנחתי את כל המאכלים האהובים עליו וכל החדר היה מלא במתנות. שיחררתי אותו מהרצועה וציחקקתי.
"עשית את כל....בשבילי...?!!" ג׳ימין עמד והתלהב.
"כמובן, הכל בשביל החתול המיוחד שלי" חייכתי אליו.
"לך תהנה" אמרתי ובאתי לצאת מהחדר.
"מה...? אתה לא נשאר איתי...?" ג׳ימין שאל בקול עצוב.
"סליחה בייבי, משהו צץ בעבודה" נאנחתי.
"אבל זה אמור להיות הסוף שבוע שלנו..ביחד..." ג׳ימין נאנח.
"אני מצטער אני אשתדל לחזור לפני שתלך לישון אוקיי...? אבל אני לא יכול להבטיח כלום" שלחו לי הודעה בטלפון.
"אני חייב לרוץ" אמרתי "ביי בייבי" נישקתי אותו.
"פשוט תלך כבר" ג׳ימין התנתק מהנשיקה והלך לשבת על המיטה, נאנחתי ויצאתי מהחדר.
חזרתי אחרי כמה שעות, עליתי לחדר וראיתי שמתנות שקניתי לג׳ימין פתחות אבל כל העטיפות מלאות בטיפות. 'הוא בכה?' שאלתי את עצמי וניקיתי את החדר. ג׳ימין התעורר והסתכל עלי אוסף את העטיפות.
"אהבת את המתנות?" שאלתי.
"לא. אני לא סולח לך אני שונא אותך!" ג׳ימין צעק וזרק עלי סכין, הסכין חדרה לי לחזה ואני נפלתי לריצפה בכאבים.
"אל תשחק את עצמך! לא יכול לקרות לך כלום." ג׳ימין אמר, התיישבתי על הריצפה ונשענתי על הארון מאוחרי.
"אני מצטער בייבי" אמרתי בקול רועד והוצאתי את סכין ממחזה שלי, ירד לי מלא דם ובקושי יכולתי לראות משהו.
"היונג? היונגיי?!!" ג׳ימין מהר קם מהמיטה ורץ אלי "מ-מה?? מה קורה??? לאאא לאא! אני מצטער, זה יותר מידי דם!! איך זה הגיונייי??" ג׳ימין שאל בדאגה וחיבק אותי חזק.
"מסתבר שאני פגיע כשאתה פגוע...." נאנחתי "אני אוהב אותך בייבי, אתה תיהיה בסדר." חייכתי אליו.
"לאאאא!! אתה לא יכול למות!! אני לא רציתי להרוג אותךךך אני לא רוצה לאבד אותךך~~~ יונגי בבקשה אל תעזוב אותי!" ג׳ימין בכה חזק וחיבק אותי "אני אוהב אותך!!!!"
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
