"היי בייבי בוי איך אתה מרגיש?" שאלתי את ג׳ימין כשהוא התעורר.
"קצת יותר טוב.." הוא לחש ונתן לי נשיקה קטנה "אתה באמת היית פה כל הזמן הזה שישנתי?" ג׳ימין שאל.
"כן בייבי" לחשתי וליטפתי לו את הלחי, הוא נצמד אלי וחיבק אותי חזק.
"תודה" הוא לחש.
"בוא לאכול בייבי" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"אני חייב?" הוא שאל.
"כן. אתה חייב." ציחקקתי ועזרתי לו לקום, ג׳ימין החזיק לי את היד ואני גררתי אותו לסלון.
ואז הדלת של הבית נפתחה וקאי התפרץ לתוך הבית.
"ג׳ימיני! שמעתי שאתה חולה! אתה בסדר?" קאי שאל בדאגה.
"לא ממש.. אבל אני מרגיש יותר טוב מהבוקר" ג׳ימין חייך.
"איפה הוסאוק?" שאלתי את קאי.
"אה ברחתי לו. במחשבה שניה אני חושב שהוא עומד להרוג אותי עכשיו..." קאי נאנח.
"קאייי!!! זה הסוף שלך" הוסאוק רץ לתוך הבית והרים אותו אליו.
"אני אחזור ג׳ימיני~!" קאי צעק.
"לא אתה לא!" הוסאוק אמר ויצא מהבית בריצה.
"הם זוג מוזר" ג׳ימין ציחקק.
"כן." נאנחתי "עכשיו חתלתולי מה אתה-"
"קטנטני בייבי בוי שלי" ג׳ימין קטע אותי.
"מה?" הסתכלתי עליו מבולבל.
"לא המשכת. חתלתולי קטנטני בייבי בוי שלי." ג׳ימין דרש.
"אה אוקיי" ציחקקתי "אז מה אתה רוצה לאכ-"
"תגיד את זה." הוא דרש.
"אוקיי חתלתולי קטנטני בייבי בוי שלי-"
"יופי" ג׳ימין קטע אותי שוב וחייך חיוך מרוצה.
"מה אתה רוצה לאכול?" שאלתי מהר כדי שלא יקטע אותי שוב.
"סלמון!" הוא ענה בהתרגשות.
"אוקיי אני מטגן לך אותו, בתנור זה לוקח מלא זמן." נאנחתי.
"טוב..." הוא נאנח והניח את הראש שלו עלי.
"אל תראה כזה מבואס... זה עדיין סלמון" ציחקקתי והוצאתי את הסלמון מהמקרר וג׳ימין מיד התחיל להשתולל לי בידיים ללא שליטה. ציחקקתי שוב והחזקתי אותו חזק.
"אתה תגרום לעצמך כאב ראש" אמרתי.
"אני רוצההה~" הוא התבכיין.
"אני יודע שאתה רוצה אבל אתה תצטרך לחכות שאני אטגן אותו.. רק זה מה שחסר לי שיהיה לך גם סלמונלה" נאנחתי והתחלתי להכין לו את הדג כשאני מחזיק אותו ביד אחת.
"אתה כזה סקסי היונגי" ג׳ימין ציחקק והעביר את היד שלו על החזה שלי.
"דיי בייבי" ציחקקתי "אתה חולה." אמרתי.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
