נשכבתי על הריצפה ועצמתי את העיניים שלי כאילו אני מת, טאהיונג הלך לפתוח ליונגי את הדלת.
"יונ-יונגי אני כל כך מצטער""מה?! טאהיונג אתה רציני?? מה עשית??" יונגי האמין לנו. התוכנית הצליחה.
"ג׳ימין! בייבי~?" יונגי בא אלי וניער אותי "מטומטם אחד אני יכול לשמוע את הפעימות לב שלך" יונגי משך אותי מהריצפה."אוף מה זה לא עבד עלייך?" שאלתי.
"ממש לא." יונגי אמר "נראה לכם שזוג מטומטמים כמוכם יכול לעבוד עלי? באמת טאהיונג? מג׳ימין אני לא מתפלא אבל ממך ציפיתי ליותר" יונגי ציחקק.
"הייי~~! אין בעיה. בוא דאדי טאהטאה אני רוצה לראות סרט" קמתי מהריצפה והחזקתי לטאהיונג את היד.
"אוקיי בייבי ג׳ימיני" טאהיונג ציחקק והרים אותי אליו.
"לא! אפילו לא בצחוק!" יונגי חטף אותי מטאהיונג.
"מה קרה היונג? אתה מקנא?" טאהיונג שאל עם חיוך ערמומי.
"אני היחידי שיכול לקרוא לו ככה ואני היחידי שהוא יכול לי ככה זה לא מקובל עלי בכלל באמת שאפילו לא בצחוק." יונגי התעצבן "תצא החוצה!" הוא צעק על טאהיונג, טאהיונג מהר רץ מחוץ לדלת ויונגי טרק אותה בעצבים.
"אני מצטער דא-"
"לא. אתה לא קורא לי ככה עד להודעה חדשה זה ברור?" יונגי שאל וניסה להרגע.
"כן היונג" השפלתי את המבט שלי וחזרתי לשכב במיטה.
"אכלת ארוחת בוקר בייבי?" יונגי שאל אחרי כמה דקות.
"לא היונג" עניתי מהר והתקווצתי מתחת לשמיכה.
"מה אתה רוצה שאני אכין לך?" הוא שאל.
"אני לא רעב" נאנחתי.
"לאלא אתה חייב לאכול משהו." יונגי אמר ויצא מהחדר, הוא חזר אחרי כמה דקות עם מגש שעליו היתה חביתה כמה פרוסות לחם וסלט בקערה קטנה.
"שב" יונגי אמר, ברגע שראיתי את המגש התחלתי לבכות כי הרגשתי רע על מקודם. אני יודע שליונגי איכפת ממני מאוד ואני בכל מקרה מחפש דרכים להתנקם בו כשהוא לא מתייחס..
אני רוצה לקרוא לו דאדי... אבל הוא לא רוצה שאני מגעיל אותו?"תפסיק לבכות" יונגי נאנח והתיישב לידי.
"אני מצטער היונג~" בכיתי וכיסיתי את הפנים שלי בין כפות ידי.
"בייבי אתה עדיין יכול לקרוא לי היונגי אתה יודע.." יונגי אמר והניח את היד שלו על הכתף שלי.
"לא אפילו זה לא מגיע לי אני צריך לקורא לך מין יונגי" בכיתי.
"אתה מגזים" יונגי גילגל את העיניים שלו "תאכל, האוכל מתקרר"
"אתה שונא אותי עכשיו?" שאלתי עם פרצוף עצוב.
"אני לא יודע כרגע..." יונגי נאנח.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...