"היונגיייי~~" ירדתי בריצה במדרגות.
"כן חתלתול מפונק שלי?" יונגי שאל והרים אותי אליו.
"אני רוצה חיבוק~" התבכיינתי וחיבקתי אותו חזק.
"אני כבר מחבק אותך ג׳ימיני" יונגי ציחקק.
"לא מספיק. אני רוצה עוד." קבעתי.
"אוקיי" יונגי מחץ אותי "יותר טוב?" הוא שאל ושיחרר אותי טיפה.
"יש לו במקרה לפטאובר היט או משהו כזה?" הוסאוק שאל וציחקק.
"כבר אי אפשר לדעת אצלו..." יונגי נאנח.
"דאדי כועס?" שאלתי והסתכלתי לו בעיניים.
"מה עשית עכשיו ג׳ימיני?" יונגי שאל.
"שום דבר~ לא עשיתי כלום היונגי אני נשבע~" אמרתי בקול חמוד.
"אוי לא.." יונגי מילמל לעצמו "ג׳ימיני.. תגיד לי מה עשית." הוא קבע.
"שברתי את הצל-צלחת.. בטעות" לחשתי.
"אני מריח דם!" קאי מיד קפץ מתוך שינה ורץ לכיוון שלי עם שיניים חשופות. קפצתי על יונגי וחיבקתי אותי חזק.
"ובטעות נחתכתי ברגל" אמרתי בקול חלש מפחד שיונגי יתחיל להתעצבן עלי שיורד לי דם.. אבל יונגי לא אמר כלום הוא רק לקח אותי מהר לחדר שלו, נעל את הדלת והתחיל לטפל לי בפצע.
"היונגי.. אתה בסדר?" שאלתי אחרי כמה דקות שיונגי לא דיבר איתי ואפילו לא פתח את הפה שלו.
"אתה כועס...?" שאלתי והנחתי את היד שלי על הלחי שלו "זה היה בטעות~ אני לא התכוונתי שזה יקרה~" אמרתי עצוב.
"אז תעניש אותי אם זה מה שמגיע לי היונגי. תדבר איתי." נתתי לו דחיפה קטנה. אבל הוא עדין לא אמר כלום והוא אפילו לא הסתכל עלי הוא המשיך לטפל לי בפצע כאילו הוא מתעלם ממני.
"אם אתה לא עונה לי עכשיו אני פשוט הולך להניח שאתה רוצה לבטל את החתונה ואתה לא אוהב אותי יותר." אמרתי והחזקתי לו את הלחיים כדי להכריח אותו להסתכל לי בעיניים.
"לא ג׳ימיני אני לא כועס אין לי סיבה לכעוס. זה סך הכל צלחת" יונגי לבסוף אמר ועכשיו אני הבנתי למה הוא לא דיבר.. הניבים שלו היו ארוכות. הוא היה רעב. ולא סתם.. הוא רצה את הדם שלי.
"היונגי..." לחשתי בדאגה והאחיזה שלי בלחיים שלו מיד הפכה לליטוף.
"זה בסדר. זה לא משהו שאני לא יכול לשלוט בו." הוא נאנח והניח לי פלסטר על הפצע.
"תיהיה גוד בוי, אני אחזור עוד מעט." הוא אמר ובא לצאת המהחדר.
"רגעע.." הלכתי אליו מהר "מה אם נשיקה?" שאלתי ומשכתי לו בחולצה.
"יותר מידי מסוכן. אני אנשק אותך כשאחזור. אני מבטיח" יונגי חייך והסתיר את הניבים שלו כדי לא להפחיד.
"אתה הולך לצוד?" שאלתי עצוב.
"כן. זה יהיה מהיר. אני צריך להרגע. תפסת אותי לא מוכן זה הכל. אל תצא עד שאני אחזור" הוא אמר ויצא בריצה מהחדר. נעלתי שוב את הדלת ולא יצאתי מהחדר. לא רציתי לצאת גם כשג׳ין אמר שזה בסדר וקאי כבר היה רגוע.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
