"אחח פאקקק!!" ג׳ימין צעק מהמטבח.
"מה קרה??" רצתי אליו מהר.
"לא שמעת את הכוס שנשברה?? נכנס לי זכוכית ליד" ג׳ימין אמר וניסה לא להתחיל לבכות, הניבים שלי גדלו ללא שליטה אבל אני הצלחתי להשטלת על עצמי.
"הייתי בחוץ לא שמעתי כלום, רק שמעתי אותך צועק" נאנחתי ולקחתי לו את היד, צריך לחטא את האיזור ואז למרוח משחה זה אולי קצת ישרוף.
אמרתי והבאתי לו נייר לבינתיים כדי שהוא יעצור את הדם ורצתי מהר להביא פינצטה.
"למה הפינצטה??" הוא שאל.
"יש לך זכוכיות ביד בייב איך אני יוצא לך אותם?" שאלתי והורדתי לו את הניר מהיד. הנחתי את היד שלו על השולחן והוצאתי את הזכוכיות שהיו תקועות לו עמוק בתוך היד . ג׳ימין התחיל לבכות אז הוא דחף את הראש שלו לכתף שלי ואני מידי פעם ליקקתי לו את הכף יד כדי לנקות אותה מהדם.
"מתי זה נגמר??" ג׳ימין שאל בבכי ובפאניקה.
"עוד מעט חתלתול שלי, נראה לי אני אצטרך לתפור לך את זה זה נורא עמוק." נאנחתי וידעתי שאני אפילו עומד לסבול מזה כי אני לא אוהב לראות אותו ככה.
"פשוט תעשה את זה מהרררר ותגמור עם זהה~~" הוא בכה בקול, מחרתי לו קצת אלכוהול מחטא על החתכים מרחתי טיפה משחה שממש שרפה לג׳ימין ותפרתי לו את זה עם הכוחות מהירות שלי ככה שהוא פחות הרגיש את זה..
על חתכים שהיו פחות עמוקים הדבקתי עליהם פלסטר בעדינות ונאנחתי.
"אתה לא נכנס יותר למטבח בלי השגחה אתה מבין? גם אם זה לשתות מים."
"כן היונגי" ג׳ימין הינהן ויצא מהמטבח בזהירות, אספתי את כל הזכוכיות מהריצפה, זרקתי את הפח והלכתי לשבת בסלון ליד ג׳ימין.
"ג׳ימיני..." הרמתי לו את הראש ונישקתי אותו, להראות לו כמה שאני אוהב אותו. ג׳ימין התנתק מהנשיקה נצמד אלי.
"היונג... איך ידעת מה לעשות?" ג׳ימין שאל.
"מה זאת אומרת בייבי? ברור שאני יודע מה לעשות. אני דוקטור" ציחקקתי.
"דוקטור?? איך??" ג׳ימין שאל בבלבול.
"אני חיי מאות שנים.. יש לי דוקטורטים בכל מיני מקצועות" אמרתי.
"איך אתה זוכרת מה לעשות אז...?" הוא שאל.
"דברים חשובים לא שוחכים לעולם. כמו שאני זוכר את התאריך של היום הולדת שלך למרות שאני לא מאמין בימי הולדת אני יודע שהיום הולדת שלך חשוב לך, אז זה חשוב גם לי" חייכתי ונישקתי אותו.
"ה-היונגי..." ג׳ימין התנתק מהנשיקה והסתכל לי בעיניים.
"כן בייבי?" שאלתי וליטפתי לו את הלחי..
"אתה יכול לעצום את העיניים שלך...?" הוא שאל.
"או-אוקיי...?" עצמתי את העיניים שלי, הרגשתי שג׳ימין קם מהספה ואחרי כמה דקות הוא אמר לי לפתוח את העיניים.
הוא ישב על בירכיים שלו והניח את הידיים שלו על היריכיים שלי.
"מה?" הסתכלתי עליו מבולבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואז הסתכל על האיבר שלי.
"ממממ נו נו בייבי. אתה לא מוכ-"
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
