הפנים שלי מיד התרכחו כשהבנתי שזה היה ג׳ימין. נישכבתי בחזרה במיטה והחזקתי אותו צמוד אלי.
"אחת בלילה..." ג׳ימין ענה עוד לפני שהספקתי לשאול מה השעה.
"היונגי..." הוא הדליק אור קטן ונשכב מעלי "הכל בסדר?" הוא שאל בדאגה וליטף לי את הלחי.
הרגשתי שאני עומד להתחיל לבכות בגלל החלום הזה. אני איבדתי אותו וזה הרגיש כל כך אמיתי. אף פעם לא היה לי חלום שהשפיע עלי ככה.
"היה לך סיוט?" ג׳ימין שאל.
"כן" עניתי אחרי כמה שניות של שקט.
"זה אף פעם לא קרה... לפחות בזמן שאני מכיר אותך... בחיים זה לא קרה לך.."ג׳ימין אמר בדאגה והמשיך ללטף לי את הלחי בעדינות והליטופים הקטנים והעדינים שלו היו מלווים גם בנשיקות קטנות ומתוקות על המצח.
זה ממש הרגיע אותי... הרגשתי שאני נמס בין הידיים של ג׳ימין וכל הלחץ מהחלום הלך ונעלם.
"אתה צודק... לא ככה לפחות.." מילמלתי.
"א-אני אלך להביא לך דם." ג׳ימין אמר וקם ממני. נשארתי במיטה וחיכיתי לו שהוא יחזור בזמן הזה לקחתי כמה רגעים להתאפס על עצמי ולהזכיר לעצמי שזה רק חלום.
ג׳ימין חזר עם כוס דם חמה והתיישב על המיטה "אני מקווה שהכנתי את זה כמו שצריך.. אני מצטער אם לא.." ג׳ימין אמר והגיש לי את הכוס.
"תודה ג׳ימיני" חייכתי אליו ולקחתי לגימה מהדם שחוץ מזה שזה היה טיפה יותר חם מבדרך כלל זה היה בסדר לגמרי.
"זה מעולה" אמרתי עם חיוך כדי לגרום לג׳ימין להרגיש יותר טוב.
"יאי" ג׳ימין חייך וניצוץ של התרגשות בצבץ לו בעין.
"למה אתה בלחץ?" שאלתי והנחתי את היד שלי על החזה שלו כדי להרגיש את הלב שלו פועם בחוזקה.
"אני פשוט לא רגיל לזה שיש לך סיוטים.. ואני גם חושב על הדבר הזה שאם לערפד כמוך יש סיוטים איזה עוד דברים נוראיים יש בעולם הזה שיגרמו לערפד כמוך ככה להיות..." ג׳ימין לחש.
"לאבד אותך..." לחשתי.
"לאבד אותי? אבל אתה לא.. אני כאן" ג׳ימין חייך "ואתה שומר עלי. אז אני לא הולך לשום מקום"
"כן... אבל זה לא היה בשליטתי..." נאנחתי.
"אתה יכול לספר לי מה קרה?" ג׳ימין שאל בקול רגיש ואיכפתי.
"כן.." נאנחתי ולקחתי עוד לגימה מהדם. "אתה עדיין היית תפוס על העיניין הזה של להפוך לערפד.. ואתה הזמנת את סנג לפה כדי לשאול אותו איך זה להפוך לערפד.. ואתה כנראה לא נרגעת בכלל אז הוא נתן לך טיפה רעל משלו כדי שתרגע אבל הוא עשה משהו לא נכון.. וגרם לך להשתתק." נאנחתי "אני בחיים שלי לא כעסתי ככה. כעסתי על כולם. עליך, על סנג, על קאי, וכמובן שגם על עצמי שנתתי לדבר כזה לקרות. שאני הורדתי את העיניים שלי ממך לשניה ואני כבר איבדתי אותך." אמרתי וג׳ימין רק חייך חיוך קטן ולקח ממני את הכוס דם, הוא הניח אותה על השידה והניח את היד שלו על הלחי שלי.
YOU ARE READING
yoonmin Hybrid & a Vampire
Romance(למי שכבר מכיר את הספרים שלי אז כן זה עוד ספר על ערפדים והייברידים) יונגי הוא ערפד בן מאות שנים, הוא הפסיק לספור באיזה שלב... וג׳ימין הייבריד בן שש עשרה הוא רק תינוק לעומת יונגי אבל יש לא חוצפה. סיפור אהבה בין שני יצורים שדורות אחורה המשפחות שלהם...
