בישראל מוכת הטרור ופיגועי התופת כבר לא מופתעים כששומעים על ילדים שגדלים יתומים. כשביום הזיכרון מדברים על נשים שממשיכות את חייהן כאלמנות שאיבדו את אהובן בשדה הקרב, או על הורים ששכלו את היקרים להם מכל-
לב העם עוצר להתייחד ולכאוב ליום אחד את המציאות הקשה והאכזרית לפני שחוזר לשגרה הרגילה שלו.
אבל הלב של ליבי עטיה לא שב לקדמותו. הוא עצר ביום גורלי אחד בו חגגה עם משפחתה האהובה ואחותה התאומה את יום הולדתן העשירי במספר.
פיגוע רצחני בלב ליבה של ירושלים שביצע מחבל נתעב גבה 13 קורבנות חפים מפשע, ביניהם אמה, אביה ולירי אחותה התאומה.
היחידות שנשארו לה הן אחותה הקטנה אורי ודודתה תמר שגידלה אותן כאילו היו בנותיה ונלחמה עליהן ובשבילן כמו לביאה.
שש שנים לאחר הפיגוע הקשה כשליבי עדיין מלקקת את פצעיה הכואבים, היא שומעת במהדורת החדשות שפסק הדין של המחבל הנתעב הומתק ושהוא עתיד להשתחרר בעוד 4 שנים בלבד.
הזעזוע העמוק והתסכול ממערכת המשפט שחשה נוכח הידיעה מביאים אותה להחליף את שם משפחתה מעטיה לוייס- שם משפחתה הקודם של אמה, כדי לנקום את מותם של אהוביה.
היא מסתירה את עברה הכואב מכולם.
דבר אחד מצליח להאיר את האפלה של חייה- הצורך בנקמה.
היא עושה הכל כדי להתגייס לשרת באחד מבתי הסוהר הביטחוניים המסוכנים ביותר של השב"ס כחיילת בשירות חובה.
עיקרון אחד מנהל אותה- המחבל הנתעב לא ייצא מבית הסוהר חי. לא משנה כמה ובמה זה יעלה לה.
אדיר אביבי הוא לוחם של יחידת מצדה- היחידה המובחרת והמיומנת ביותר של שירות בתי הסוהר.
אדיר הוא גבר חזק, קשוח ומחוספס. דומיננטי ומלא אומץ.
נשים משליחות עצמן לרגליו ומשתוקקות ליחס ממנו, אבל הבעיה שלו היא שהוא הפסיק להאמין באהבה לאחר שעבר בגידה קשה.
האם ליבי תצליח להוציא את נקמתה לפועל?
ומה יקרה בעצם כשליבי ששומרת על פרטיותה בקנאות ומשדרת לכולם תמיד שמחה ומתיקות תפגוש את אדיר- הגבר היחיד שמצליח לזהות את הכאב מאחורי החיוכים שלה ומרגיש צורך עז וגולמי להגן עליה?
