וואי, אוף. מה זה החום הזה?
נאנחתי בעייפות וגיששתי עם ידי מתחת לכרית כשהפלאפון שלי צילצל בלי הפסקה.
היחידה שלא הייתי מסוגלת לרצוח עכשיו למרות שביצעה פשע כנגד האנושות והעירה אותי משינה היא אחותי הקטנה שככל הנראה נזכרה בי ונתקפה געגועים.
"בוקר פוק" רטנתי בעייפות ובקושי הצלחתי להישיר מבט למסך כשהתקשרה אליי בשיחת וידאו.
"זה לא בוקר ליבושקונים, השעה עוד מעט ארבע אחר הצהריים!" קולה המתוק גרם לי לחייך למרות שעצמתי את העיניים כשהעייפות הכריעה אותי. "התקשרתי רק כדי לומר לך שאני מתגעגעת אלייך".
חייכתי לעצמי מהמתיקות האינסופית שלה, "גם אני מתגעגעת אלייך פוק. מאוד מאוד מתגעגעת". קירבתי את הפלאפון לפנים כדי להצמיד נשיקה למסך ופקחתי את עיניי כששמעתי אותה מנסה להחניק צווחה.
"את עם אדיר!" לחשה ופערה את פיה בתדהמה והתרגשות שגרמו לה להיראות כמו נסיכת דיסני קטנה.
שיט. שיט. שיט. שיט!
איך שכחתי שהוא פה? בגללו היה לי חם כל כך!
פערתי את עיני בהלם והזדקפתי במהירות לישיבה כשנבוכתי קשות על שתפסה אותי על חם.
הצמדתי אצבע לפה וסימנתי לה לשתוק כשצווחות ההתרגשות שלה נשמעו בבירור על אף שהנמכתי כמעט עד הסוף את עוצמת הקול של השיחה. הרגשתי איך לחיי מתלהטות כמו עגבניה כשידו הפראית נכרכה סביב בטני כדי להשכיב אותי לצידו חזרה.
"אני לא מאמינה! אני לא מאמינה! אני חייבת לספר לתמרי!" הלחישות שלה היו כל כך קולניות שאם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק אותי בלי צל של ספק.
"שקט פוק! איזה בושות, אלוהים!" שלחתי לה מבט מאיים ונשכתי את שפתיי בבושה תהומית כשהרגשתי תזוזה חזקה במיטה.
"היי אוריקה, מה שלומך?" קולו הצרוד משינה הפך לי את הבטן ושילח זרמים בגופי כשהתיישב לצידי וחייך לאורי שעכשיו בכלל הייתה נראית כאילו עמדה להמריא מהתלהבות.
הלב שלי דילג על פעימה מכמה שהוא היה נראה סקסי ויפה אחרי שינה.
"אני בסדר אדיר, מה שלומך?" הפושטקית הקטנה עיפעפה בריסיה ופלירטטה איתו בלי בושה לנגד עיניי.
"אני מצוין. ישנתי כמו תינוק למרות שאחותך לא הפסיקה לבעוט בי ולנסות להשתלט על כל המיטה". כף ידו עלתה ללטף את הצלקת שעל גבי ברכות שהמיסה לי את המוח כאילו הייתי גבינה צהובה בתוך טוסט.
הצחוק המתוק שלה בתגובה לדבריו העלה חיוך על פנינו מבלי שהתאמצה בכלל.
ידו עלתה ללטף את שיערי ברכות מדהימה שרציתי פשוט לעצום את עיניי ולצלול לתוך ההנאה שבמגע הממכר שלו.
"טוב, אני לא רוצה להפריע לכם לישון. רק רציתי לומר שהתגעגעתי" דבריה העירו אותי מהעונג הנעים שחשתי לצידו.
"את אף פעם לא מפריעה פוק" קולי היה רך בשבילה וחששתי לבכות מרוב שרציתי לפרוץ למסך ולחבק אותה אליי הכי חזק שרק אפשר.
"את זוכרת שבעוד שלושה ימים אני באה לבלוס לך את הלחיים?" חייכתי אליה כשעיניה היפות אורו משמחה.
"כן! אני זוכרת!" סומק קל עלה על לחייה כשהשפילה את עיניה לרגע, "אדיר אתה תבוא איתה גם?" פנתה אליו בלי בושה והדהימה אותי לחלוטין מהאומץ שתפסה.
ואני אפילו לא אתחיל לדבר על זה ששכחה את ערב הבנות שקבעתי איתה ועם תמרי כשאחזור.
"אני מסיים את שבוע המשמרות שלי יום אחרי ליבי אוריקה, אז לא אוכל להגיע איתה ביום ראשון" קולו הצרוד היה כל כך חם וביתי שהרגשתי איך בהונות רגליי מתעקלות מרוב מה שהתרגשתי בגללו.
"מה את אומרת על יום שני?" שאל אותה ברוך משגע כשפניה היפות נפלו מעט, "נבוא לאסוף אותך מבית הספר ונצא לאכול יחד אני, את וליבי, את רוצה?" ידו עברה לאחוז את ידי וללחוץ אותה כאילו נתן לי להרגיש שהוא פה ולא מתכוון לעזוב.
"אני רוצה!" כף ידה הקטנה שלא אחזה את הפלאפון התאגרפה משמחה וחיוכה הרחב האיר את העולם.
"יופי, סגור" השיב לה חזרה וחייך בשבילה את חיוכו הצדדי המשגע שהעיר לי את הפרפרים בבטן.
אפילו לא הבנתי מה אני עושה כשהכנסתי את ידי מתחת לשמיכה הדקה וליטפתי את פנים ירכו עד שכף ידו ננעלה על שלי באחיזת ברזל כדי לעצור אותי. עיניו האפורות ננעצו בי באינטנסיביות כשליטף עם אגודלו את גב כף ידי ואז אעלה אותה לפיו ונשק לה בחום.
"טוב, אני אחזור ללמוד למבחן שיש לי מחר בתורה", אורי קטעה את הרגע שנוצר בינינו, "ביי ליבושקונים, ביי אדיר" הסומק שעלה על לחייה כשהזכירה את שמו עשה לי לצחוק כשניתקה במהירות מבלי שהמתינה שנשיב לה אפילו.
