פרק 27- ליבי

755 41 14
                                    

אחרי כל השנים האלו בהם היה רק דבר אחד לנגד עיניי, הרגשתי איך אני מתחילה לאבד את האחיזה במטרה וצוללת מטה למערבולת של אובדן חושים מוחלט.
אם כמה שפחדתי לטבוע בסערה המסוכנת שהתחוללה בעומקו של הים, דווקא כששיחררתי ובחרתי לקבל ולחבק את הפחד- הסערה חלפה והרגשתי איך אני מתחילה לצוף על מים שקטים.
לא יכולתי להכחיש יותר שאני רוצה אותו ומשתוקקת להיעטף בין זרועותיו ולהישאר שם לנצח.
"אני לא רוצה להיות נווד בעולם שלך ליבי. אני רוצה להיות השותף שלך לחיים, איש הסוד שלך והאדם שאת בוטחת בו יותר מכולם. אני אראה לך עד כמה האהבה שלי יכולה להיות רכה ומרווה כמו המים אם רק תכניסי אותי פנימה ותהיי איתי כנה". ידיו הצמידו את ראשי לנוח על לוח ליבו כשדמעות החלו לזלוג מעיניי.
הרגשתי איך אני רוצה לשפוך בפניו את הלב שעמד לי על קצה הלשון וכבר חנק אותי לגמרי אבל התאבנתי מהפחד. למרות שהאמנתי לו עם כל הנשמה שלי- ככה גם ידעתי שאף אדם ששפוי בדעתו לא יקבל או יבין את הנקמה המתוכננת שלי, אפילו לא הוא.
"את יכולה לסמוך עליי לב. גם אם השמיים יפלו עלייך אני לא אניח לך למעוד או להיאבד. אני אציל אותך מהכל ומכולם, אפילו מעצמך".
גם אתה לא תוכל להציל אותי מעצמי.
החיים שלי לא יהיו שווים דבר אם אוותר על הנקמה בגללך.
"אני לא צריכה אביר שיגן עליי מעצמי אדיר. אני יודעת ויכולה להסתדר לבד. אל תנסה לתקן או להפוך אותי לגרסה הטובה ביותר שלי, כי אתה רק תתאכזב. תאמין לי שכבר השלמתי עם זה שאני דפוקה ושאין לי תקווה, אני במקומך הייתי לוקחת את הרגליים שלי ובורחת הכי רחוק שרק אפשר." קולי היה ריק מרגשות כשהנחתי את כפות ידיי על בטנו הנוקשה והתרחקתי מחיבוקו.
גבותיו השחורות התכווצו כשעיניו ריצדו בין עיניי כאילו לא הבין את השינוי החד והמהיר במצב רוחי.
"שלא תעזי לחזור שוב על השטויות האלה ליבי. שלא אשמע אותך אומרת שוב שאת דפוקה או שאין לך תקווה" ידיו ניערו אותי בעוצמה מטלטלת והאפור שבעיניו סער מכעס, "והדבר האחרון שאנסה לעשות זה לתקן אותך ליבי. אני רוצה אותך ככה, את מושלמת בשבילי בדיוק כמו שאת. גם אם אנסה לרוץ רחוק ממך אני יודע שאיכשהו בסוף אמצא את עצמי סביבך, אין לי שליטה על זה" ידו עלתה לאחוז את לסתי ועיניו בחנו את פניי לרגע ארוך, "עכשיו תגידי לי רגע, יש מצב שאת מזל תאומים ליבי?" אגודלו החליקה על קו לסתי באיטיות שהציפה את בטני בחום וחיוך קטן עלה על פניו.
"לא. למה?" השבתי בכעס וזקרתי את סנטרי בהתרסה.
"כי אני מנסה להבין אם יש סיבה הגיונית לאופי ההפכפך הזה שלך" החום בקולו והדרך בה עיניו נצצו הבעירו את דמי.
"משעשע אדיר, מאוד משעשע" החמצתי את פניי בלעג כשצחק מהתגובה שלי והרמתי את ידי כדי לסטור לחזו בכעס אך ידו תפסה אותי בחדות של טורף.
ליקקתי את שפתיי שהתייבשו כשקירב אותי אל גופו בתנופה פראית ואיגרפתי את כפות ידיי על חגורת מכנסיו כשרכן והניח נשיקה קצרה ומתוקה על שפתיי.
החלקתי את כפות ידיי על עורו החם כשחיבק אותי אליו כאילו הבטיח לי במגע הפשוט הזה שהוא מקבל אותי בדיוק כמו שאני. נשמתי את ריחו לתוכי ועצמתי את עיניי בשלווה כשידיו החליקו על שיערי כאילו התענג על הרכות.
קצה אפי התחכך על החלק התחתון של בית החזה שלו כשניסה להרים את ראשי אליו. טבעתי בעיניו הטובות שהתמקדו בי כאילו אני הדבר היחיד שחשוב בעולם.
"אז את איתי ליבי?" אגודלו החליקה על אוזני ברכות נעימה ונשימתו החמה ליטפה את מצחי כשרכן אליי עם ראשו והביט עמוק לתוך עיניי. המילים היפות שלחש לי קודם עדיין הדהדו באוזניי.
"אני איתך" לחשתי חזרה והרמתי את כפות ידיי לאחוז את מפרקי ידיו שתפסו את פניי.
אני באמת איתך, וזה מה שמפחיד אותי.
שאני איתך יותר ממה שטוב.
"אז אני צריך ממך רק דבר אחד ליבי", עיניו הביטו עמוק לתוך עיניי ואגודליו ליטפו את לחיי, "אני צריך שתהיי מסוגלת להכניס אותי לעולם שלך. אני לא רוצה שתסתירי ממני דברים שיפערו בינינו בורות שלא נוכל לגשר עליהם. אני מבטיח לך שאחבק כל דבר שקשור בך, כל פחד שנוגס בך וכל החלטה שהגעת אליה, אבל את תצטרכי לסמוך עליי ולהיות כנה איתי. אני לא בנוי לעוד הסתרות וחוסר ודאות".
דמעות החלו להיקוות בעיניי מהכנות המרטיטה שלו.
"אני צריך לדעת שלא תחטפי רגליים קרות ותברחי לי שוב אחרי שתגרמי לי להתמכר אלייך יותר" ידו אחזה את לסתי ואילצה אותי להתמודד עם עוצמת מבטו.
"אני לא חושבת שאצליח לברוח ממך אדיר". לחשתי בשקט. הרמתי את ידיי לבטנו הקשה והתענגתי על תחושת עורו תחת אצבעותיי. "אבל אני אמשיך להזכיר לך כל יום שאתה עושה טעות איתי".
אגודלו המחוספסת ליטפה את סנטרי, "אני לא פוחד לטעות. החיים עצמם הם הימור אחד גדול ליבי, ואני בוחר במודע לשים עלייך אול-אין".

נקמת דםWhere stories live. Discover now