כשלאדם יש מטרה אחת לנגד עיניו שזורמת לו בדם ובאה לו בחלומות, מטרה שאותה הוא נושם ובשבילה הוא חי- שום דבר לא חשוב לו יותר מלהשיג אותה. כל שאר הדברים מתגמדים עבורו והופכים חסרי משמעות.
במיוחד שהמטרה הזו מונעת מאחד היצרים החזקים ביותר שיש לנו כבני אדם. יצר הנקמה.לא ככה דמיינתי את הנשיקה הראשונה שלי.
לא, סליחה. יותר מדויק יהיה לומר שלא דמיינתי את הנשיקה הראשונה שלי אף פעם, נקודה.
אפילו בתקופת התיכון כשרוב חבריי לספסל הלימודים היו עסוקים בהוא נישק את הזאת, וההיא הייתה עם ההוא-
גזרתי עליי חיי בדידות.
לא הבאתי את עצמי מעולם למצב שבו אהיה עלולה להתאהב או לחוות איזשהו קראש על מישהו.
מאותו ערב גורלי בו שמעתי במהדורת החדשות שמערכת המשפט החליטה בהחלטה תמוהה לקצר את עונשו של הרוצח השפל שלקח באכזריות חיים של 13 בני אדם שכל פשעם היה שהיו יהודים ישראלים, גזרתי עליי את דיני בעצמי.הלב שלי לא הפסיק להלום בפראות כשלשונו ליטפה באיטיות חושנית את קו התפר של שפתיי כאילו דירבנה אותי לפתוח אותן בשבילו כשביקש להעמיק את הנשיקה.
ידיי הרועדות עלו לצווארו כשנעניתי לו ופתחתי מעט את פי בשבילו.
למרות שהייתי חסרת ביטחון ולא באמת ידעתי מה צריך לעשות הכל הרגיש מושלם כשהשתלט על הנשיקה והוביל אותה בדומיננטיות טבעית.
לשונו החמה נכנסה לתוך פי בליטופים מתגרים ומעוררים כשחקר את כל חלל פי באינטנסיביות כשיד אחת שלו החזיקה את ראשי והטתה אותו בדיוק כפי שרצה אותי.
את ידו השניה הוא העביר על גופי בתוך המים כאילו השתוקק ללמוד את מרקם עורי והרגשתו.
ניסיתי לעשות כמוהו ושרבבתי מעט את לשוני כדי לפגוש את שלו כשטעם את טעם שפתיי, נאנחתי ונאנקתי בתשוקה מרטיטה כשרציתי ממנו עוד ועוד.
הרגשתי במגע שלו עד כמה הוא מנסה לעצור את עצמו מלהפעיל עליי את כל הכח שלו ולהכניע אותי בלי מאמץ.הפטמה שלי עדיין עקצצה בכאב קל אחרי שנשך אותה בפראות כשאיבד את יכולת השליטה והאיפוק שהפגין, ויכולתי להרגיש בין רגליי הצטברות של רטיבות שלא הייתה קשורה בכלל להיותי בתוך מעיין.
ייבבתי לתוך פיו במין שילוב של כאב ועונג כשידו התמקמה על הפטמה הזקורה שנשך רק לפני דקות בודדות והוא משך אותה עכשיו בין אצבע לאגודל בעודו משמיע נהמה נמוכה וחייתית.קרעתי את שפתיי משלו כשנזקקתי לאוויר והחלקתי את ידיי על זרועותיו השריריות. חקרתי באצבעות סקרניות את תחושת עורו תחת ידיי ולמדתי בשקיקה את כל השרירים המפותחים של פלג גופו העליון כפי שרציתי לעשות עוד מהפעם הראשונה בה ראיתי את גבו שהיה חבול לאחר שגונן עליי בגופו.
שפתיו ולשונו עברו מפי אל לסתי כשידו שהתאגרפה בשיערי היטתה את ראשי הצידה כדי שתהיה לו גישה מלאה לצווארי. נשימותיי היו קולניות ונשמעו בבירור מרוב שנאבקתי להכניס אוויר לריאותיי כשהייתי מטושטשת מתשוקה, וגניחה שקטה יצאה מגרוני כשהסיט את שיערי אל מאחורי אוזני ומצץ בתאווה את הנקודה הרגישה ביותר בצווארי.