אהבות, צירפתי הפעם תמונה של שני לוחמי מצדה מהכתבה ששודרה באחד מערוצי החדשות בשבוע האחרון. חשבתי שיהיה נחמד לתת הצצה ללוחמים של אחת מיחידות ההשתלטות הכי טובות בעולם. ❤️
ובלי קשר, רק לי הבחור הימני מזכיר את אדיר המסוקס?🫠
-----------
הנשימות השקטות והעדינות שלה הותירו לחות על צווארי והבהירו לי שהייתה ערה. במשך כל הלילה היא התהפכה על המיטה בחוסר מנוחה ושינתה תנוחות כדי למצוא קצת שלווה, זו הסיבה שמשכתי אותה לשכב על גופי כמו שאהבנו כל כך. מגע העור בעור זה בדיוק מה שהיינו זקוקים לו, כשחזינו צמודים אחד לשניה ונשימותינו מסתנכרנות יחד כאילו אנחנו אחד. ועדיין, למרות הכל, מלבד שעה אחת בה נשימותיה נעשו כבדות יותר, למשך שארית הלילה היא נותרה ערה.
אם להיות כנה, אתמול בלילה לא דיברנו יותר מידי, אבל הנשמות שלנו הבינו זו את זו גם מבלי שמילים היו צריכות להיאמר.
העברתי את ידי בתוך שיער המשי שלה שנשפך ממנה על הכרית שתחתיי, הרגשתי על אצבעותיי את הרכות המדהימה ועצמתי את עיניי כשהריח המשגע שלה הציף את נחיריי.
גופה היה מתוח מעליי, כאילו הפחד שיתק אותה לחלוטין.
ליטפתי את גבה הרך והמצולק והצמדתי את שפתיי לרקתה עד שהרימה את ראשה והביטה בפניי. שיערה נשפך על כתפי כשעטפה את פניי בכפותיה הרכות. עיניה היפות והגדולות ריצדו בין עיניי בפחד משתק, בתחינה שלא אעזוב לעולם ובמצוקה טהורה שכאבה לי בחזה.
"בוקר טוב אהבה שלי", דיברתי והתנהגתי כרגיל בשבילה, לא רציתי לעודד וללבות את הפאניקה שנעצה את שיניה בבטנה.
"בוקר טוב" לחשה כשהסטתי את שיערה אל אחורי אוזנה. ידיה ירדו מפניי ונשענו על חזי כשהזדקפה לישיבה על אגני. שדיה נחשפו אליי במלוא הדרם ופטמותיה הורודות התגרו בי מבלי שבכלל התכוונה. הייתי עם בוקסר והיא נותרה לבקשתי עם מכנסי הפיג'מה העבה, אבל זה לא הפריע לזקפה שלי להתחפר לתוך מרכז הלהט שבין רגליה. רציתי אותה, גוועתי אליה כאילו מעולם לא טעמתי את המתיקות של גופה. ויחד עם זאת לא התכוונתי לקחת אותה עכשיו אחרי שהצלחתי להתאפק אתמול בלילה בשארית כוחותיי. ידעתי שהמתח התיש אותה, והמחסור בשעות השינה לא הועילו כלל, לכן היה לי ברור שהיא תזדקק לכל טיפה של אנרגיה כדי לסיים עם הנקמה שרצתה מעומק נשמתה.
"וואי, קמתי רעב כאילו אני מסוגל לתקוע עכשיו ארוחת סטייקים שלמה, בחיי", שיקרתי, לא עצמתי עין כל הלילה וספגתי בשקט כל עווית ורעידה של גופה. ליטפתי את החלק הצר של מותניה ועברתי לבטנה הרכה, חשתי הקלה מהפחד עליה רק כשראיתי שהיא זרקה את ראשה לאחור כאילו נכנעה למגע ולתשוקה.
הזדקפתי גם אני לישיבה ונשענתי על הקיר שמאחוריי, משכתי אותה יחד איתי ורכנתי למצוץ את פטמתה הורודה. אנחה שקטה ומלאת הזדקקות נפלטה מגרונה כשעברתי לציצי השני שהזדקר גם הוא בציפייה.
ידיה נכרכו סביב עורפי וציפורניה התחפרו לתוך עורי, ראשה נזרק לאחור וקצוות שיערה שליטפו את רגליי צימררו את גופי. הזין שלי פעם, שק האשכים שלי היה גדוש עד כאב והתחנן לפורקן.
תתאפק עוד קצת. זה לא הזמן.
"אמממ את טעימה" המהמתי בשקט והורדתי אליי את ראשה, ריתקתי את פניה עם יד שאחזה את סנטרה. "אבל אני עדיין רעב לקצת אוכל שימלא לי את הקיבה".
הלב שלי נמס כשחייכה אליי חיוך קטן, השפילה את עיניה והנידה בראשה כאילו אני מטורף. "אז קום לאכול במקום לבלבל לי בשכל על כמה שאתה מורעב". ידיה אחזו את צווארי כשהתקרבה אליי ונישקה את עצם הלסת המודגשת שלי, ממיסה אותי בקלות ובלי טיפה של מאמץ. "אני אתקלח בזמן שתאכל", לחשה והתרוממה להתלגל על המיטה עד שקמה ונעמה יחפה על הרצפה הקרה.
קמתי אחריה ולפתתי את עורפה בבעלות, ברכושנות. "לא. אני אכין ארוחת בוקר עד שתסיימי להתקלח ואז את תשבי יחד איתי ותכניסי לתוך הפה המתוק שלך קצת מזון שיספק לך אנרגיה וכוחות".
רציתי ללעוס לה את הלחיים כשהחמיצה עליי את פניה ושילבה את ידיה בלוחמנות שאהבתי בה מהרגע הראשון, "ניסיון יפה, אבל אתה יודע שאני לא רעבה בבקרים".
כיווצתי עליה את עיניי וניהלתי איתה קרב מבטים מלא בקריאת תיגר.
אין בעיה לב שלי, אם את כ"כ רוצה לפגוש את אדיר המניאק, אז בבקשה-
"החוסר רעב שלך בבקרים מעניין לי את הביצה. את תצאי מהמקלחת ותשבי לאכול איתי כמו ילדה טובה". נהמתי לשפתיה והעברתי את ידי מעורפה לגרונה. החום- ירוק של עיניה הבליח מתשוקה כשהנחתתי עליה את הפקודה.
"סבבה" זקרה את סנטרה ונעצה בי מבט מתגרה ומפתה במיוחד, "רק בגלל שאתה מבקש כל כך יפה אמלא את רצונך".
צפיתי בה כמו זקן חרמן ומניאק כשעיכסה את ישבנה וצעדה באיטיות אל תוך המקלחת הקטנה. לא היה לי ספק שהיא ידעה שבהיתי בה מהופנט אחרי שזרקה את שיערה לאחור והסתירה ממני את גבה העירום, בעוד שגם הקפידה תוך כדי להרים את ידיה מעלה ולהתמתח לנגד עיניי בכוונה.
כזאת טיזרית וממזרה.
שחרררתי מתוכי אווויר שאגרתי וסידרתי את הבוקסר שלא ממש הצליח להסתיר את הזקפה. פניתי למקרר והוצאתי מתוכו שני גביעי יוגורט, חבילה של תותים טריים וחלב בשביל להכין לה שוקו חם.
כדי לספק לה אנרגיה מזינה הוספתי שתי כפות של קוואקר דק וכפית של זרעי צ'יה טחונים לתוך היוגורטים שהוצאתי מהמקרר לפני שניה, וחתכתי לחצאי עיגולים שתי בננות בשלות שייתנו לה אנרגיה, כמו גם את התותים, וסידרתי בשבילה יפה את קערית המוזלי הטעימה. זרזפתי בשבילה מעט דבש ועברתי להרתיח מים בקומקום בשביל השתיה החמה.
"אויש נו, המים קפואים!!" שמעתי אותה צועקת מהמקלחת למרות שידעתי שזה שקר מוחלט, הרי רק לפני כמה שעות הדלקתי את הבויילר למשך שעתיים שלמות. "אדיר!!המים קרח!!" המשיכה לצעוק כאילו זה יגרום לכך שאכנס פנימה ואחמם את גופה כמו שנזקקה.
סעמק. היא מכירה אותי יותר מידי טוב.
שפכתי כפית גדושה של שוקולית לתוך כוס אחת ואבקת קפה שחור לכוס השניה וצעדתי למקלחת כדי לבדוק על מה כל המהומה.
פאק. אדים כבדים של מים רותחים קיבלו את פניי והקשו עליי לראות לרגע איפה אני נמצא. רק לאחר כמה שניות של הסתגלות לתוך הסאונה שנכנסתי אליה התחוור לי שעורה הבהיר סמוק מהמקלחת הלוהטת שעשתה לעצמה. שיערה הרטוב נשפך על גבה כמו מפל של אש וחיוך פתייני של נוכלת מסוכנת עלה על פניה כשנעצה בי מבט מתגרה. לשונה השתרבבה וליקקה את שפתיה כשהחליקה את עיניה לאורך גופי עד שנעצרה על הזקפה שהתחננה להתחרע עליה אחרי התעלול הקטן שעשתה.
אין לה תקנה, אבל לפחות היא כבר לא מאובנת מהחרדה.
שילבתי את ידיי על החזה ונעצתי בה מבט יבש למרות שהגוף שלי בער, "תתנגבי, תתלבשי, ותצאי לארוחה", התקדמתי אליה צעד אחד, באיום, בצעדים של חיה. "ואל תדאגי, תהיי בטוחה שאחרי שהכל יסתדר יהיה לי את כל הזמן שבעולם לפרק לך ת'צורה". פיה נפער בהלם ותשוקה מההבטחה האפלה. הסתובבתי ויצאתי לפני שלא אצליח עוד לשלוט בעצמי לידה.
דלת המגורים נפתחה בדיוק כשהתיישבתי על הכסא הצמוד לשולחן. ארז נכנס פנימה רטוב מגשם ומתח את שפתיו בהתרשמות כשהבחין בארוחת הבוקר כשהכנתי בשבילי ובשבילה. ידו הושטה אליי ללחיצה חזקה, "אה כפרה, התגעגענו", אמר כדרכו הקבועה בחצי ציניות וחצי אמת לאמיתה.
"מה איתך? איך עברה הנסיעה?" דיברתי בקול בכוונה כדי שהפסיכית הקטנה שלי לא תחשוב שאני עוד לבד ותחליט פתאום לצאת לי ערומה.
רק זה מה שחסר לי עכשיו.
"וואלה, רגיל" השיב והסתכל שוב על קעריות המוזלי מעוררות התאבון. "כפרה עליך, התגעגעת אליי, אה? באמת שלא היית צריך להשקיע בשבילי ככה ולהכין לי ארוחה", ידו נשלחה להרים את הכפית של הצלחת שלה, שהייתה עם דבש בשביל אקסטרה מתיקות, אך ידי השיגה אותו לפני שהספיק להרוס את הפירות המסודרים וסטרה לו באזהרה. "לא מזה, תאכל משלי, הצלחת הזאת של ליבי שלי", קירבתי אליו את הצלחת שלי וראיתי אותו זוקף גבות בהפתעה.
"אה, היא פה? לא ידעתי אחי, מחילה".
קמתי אליו לאחר שהצצתי לכיוון המקלחת כדי לוודא שהדלת עודנה סגורה, "אני צריך אותך היום בפעילות המבצעית שמתוכננת, אחי", דיברתי בשקט כדי שלא תשמע. עיניו הצטמצמו מעט כאילו לא הבין את פשר המסתוריות, אבל הוא הנהנן ולחץ את ידי שוב, הבטיח לי בלי מילים שיעזור וייתן לי יד בכל מה שאבקש.
"אממ אני... אה.. יש מצב לאיזו חולצה?" קולה של ליבי בקע מהמקלחת והעלה חיוך על פניו של ארז, שזכה לצ'אפחה חזקה וקולנית על העורף כתשובה. "תירגע", נהמתי וניגשתי להוציא מארוני קפוצ'ון ומכנס. פתחתי את הדלת לכדי סדק קטן וחיכיתי שתיקח ממני את הבגדים שייראו עליה כמו סמרטוטים רחבים במיוחד.
"הוו, תודה" אמרה במין שילוב מקסים של אנרגיות שיא וקצת בושה.
טוב שנזכרת להתבייש אחרי שהתגרית בי כמו שדה...
הצצתי על שעון הקיר והחלטתי לזרז אותה אחרי שראיתי שנותרה לנו רק עוד רבע שעה עד שתצטרך להתייצב למשמרת במרפאה. "יאללה לב שלי, צאי כבר, השוקו מתקרר".
סגרתי את הדלת כדי להעניק לה פרטיות בזמן שתתלבש וידעתי שתכף יתחיל באמת הקושי האמיתי-
כשלא אוכל להשגיח עליה תחת מבטי.
