אמאלה החג הכי טעים בעולם הגיע!!
שיהיה לנו חג שבועות שמח אהבות שלי❤️❤️
"קחי לולו, קניתי לך חלוק מגבת חדש שיהיה לך כשתצאי שם מהמקלחת", תמרי הושיטה לי שקית שהרגישה לי כבדה מידי בשביל חלוק מגבת בודד כשארזתי את הצ'ימידן לשבוע השירות שלי, "קניתי לך גם בגד ים שיהיה לך לטיול יחידה שיש לכם השבוע וכמה תחתונים יפים עם חזיות תואמות שתוכלי להרגיש איתם יותר נשית ונחשקת" סומק קל הציף את לחייה עכשיו כשהסיטה את מבטה ממני.
"את יודעת הרי שעם כל טיפולי הפוריות שאני עושה אני מרגישה כמו היפופוטם מכל ההורמונים, אז בכל פעם שבא לי להפתיע את גבי ולהרגיש בנוח עם עצמי אני לובשת סט יפה של הלבשה תחתונה שמרים לי את הביטחון ברגע".
הלב שלי לא עמד באהבה שלי אליה באותו רגע, פתחתי את ידיי והתנפלתי עליה בחיבוק מוחץ ששחרר ממנה דמעות שכנראה אגרה בתוכה הרבה זמן.
ליטפתי את תלתליה והצמדתי אותה אליי אפילו יותר כשהחלה להתייפח בשקט כדי שגבי ואוריקי ששהו במטבח לא ישמעו.
"תמרי אני לא חושבת שאת צריכה לנסות להרשים את גבי, הבנאדם מכור לכל נשימה שיוצאת ממך ולכל תלתל סורר שבורח לך מהפקעת המרושלת שאת עושה תמיד", ניסיתי להצחיק אותה והצלחתי. "למרות שאני בטוחה שהוא מעריך את המאמץ".
עיניה היפות נראו נפוחות עכשיו וקצה אפה האדים מעט מהבכי, "אלוהים, זה נשמע כאילו את שומעת את הדברים שהוא לוחש לי בלילות" לחייה האדימו כל כך וגרמו ללב שלי כמעט להתפוצץ מאהבה אליה.
"אמרתי לך כבר שלפעמים אני שומעת, אבל לא את הלחישות שלו, אלא את הקולות שיוצאים ממך. או שיותר נכון לומר האנחות.." חייכתי אליה בהתגרות וצחקתי כשפערה את עיניה במבוכה איומה.
"ליבי!" סטרה לזרועי קלות כשנזפה בי.
"מה? מה את רוצה שאני אעשה? אני אשמה שהחדר שינה שלי סמוך לשלכם? את רוצה אולי שאשים אטמי אוזניים כדי שתרגישי יותר בנוח לתרגל עם בחיר ליבך אהבה ותשוקה?" הרמתי את גבותיי והבעתי הייתה זחוחה לגמרי.
"אויש את והשטויות שלך. אני פשוט אשים לב לקולות שיוצאים ממני ואשתדל לשמור אותם בתוכי".
חייכתי אליה וליטפתי שוב את תלתליה, "אני באמת מעריכה את מה שקנית בשבילי תמרי, ואני מודה כל יום על זה שיכולתי לשתף אותך במה שקרה ביני לבין אדיר מבלי שהרגשתי אפילו שמץ קליל של מבוכה. אבל באמת שאין לי מה לעשות עכשיו עם בגד הים וכל התחתונים והחזיות האלו" הושטתי לה חזרה את השקית וחזרתי להכניס גופיות וחולצות לתוך הצ'ימידן.
יכולתי להרגיש עד כמה היא רוצה לפתוח בשיחה עליו אבל לא ידעה איך לעשות את זה בעדינות כשהתיישבה לי על המיטה. "הוא לא יצר איתך קשר מאז? לא שלח איזו הודעה?" קולה היה עדין ורך כששאלה.
"לא. כלום תמרי" השבתי תוך כדי שהכנסתי מגבות נקיות לתוך התיק. "הוא לא בנוי למשחקים של פעם חם ופעם קר, אני באמת מבינה אותו." משכתי בכתפיי באדישות, "חוץ מזה אמרתי לו בעצמי שאני לא רואה את זה ממשיך בינינו אז זה לא שציפיתי שינסה לדבר איתי שוב. עזבי את זה שאני גם יודעת עד כמה הייתי חסרת רגישות לגמרי בעיניו אחרי שהוא התוודה בפניי שהוא התחיל לפתח רגשות. כבר אין לי שום ציפייה שירצה איזשהו קשר איתי עכשיו" שיקרתי כדי שלא יכאב לה בשבילי.
לא יכולתי לספר לה את האמת על זה שבדקתי את הפלאפון שלי מיליון פעמים ביום או שקפצתי מכל צליל הודעה שנשלחה אליי כי ציפיתי שזה יהיה ממנו אבל לרוב היו ממנה או מגבי.
