פרק 70- ליבי

1.1K 45 16
                                    

אוי, אלוהים. עשיתי את שלי בעולם הזה, אתה יכול להשיב את נשמתי אליך ממש ברגע זה.
הפעימות שבין רגליי התגברו והחריפו לאחר הבטחתו האפלה. זרקתי את ראשי לאחור בכניעה, כך שפניי היו חשופות לעיניו בדיוק כמו שאהב, ונשכתי את שפתי התחתונה בפיתוי מלוכלך.
"אמממ אני תוהה לעצמי אם אתה באמת מתכוון לעשות משהו כשאתה עדיין פצוע, או שאאלץ להתאכזב כשאגלה שאלו רק איומי סרק ושאין שום כוונה ממשית מאחוריהם..", הרמתי את רגלי הכי גבוה שיכולתי על מותנו והצמדתי את אגנו אל איברי המשתוקק. שכחתי איך לנשום כשחייך את חיוכו הצדדי המהפנט והסתכל עליי כמו על טרף קל שבקרוב ינעץ בו את שיניו.
ואלוהים, כמה שרציתי את השיניים האלו עליי.
ידו המחוספסת עלתה אל גרוני והתהדקה סביבי חזק. חיוכו העמיק כשהבחין בשפתיי הפעורות הכמהות לאוויר.
"אני אוהב שאת מעמידה פנים של גיבורה גדולה, את יודעת?", קצה אפו התחכך באוזני וגרם לשיערותיי לסמור. כל גופי הגיב אליו כשליקק עם לשונו את התנוך הרך בהתגרות. פטמותיי הזדקרו והתקשו, גרוני התייבש ונסגר, ואיברי הפועם הגיר מתוכו גלונים של נוזלי עוררות.
ייבבתי בנזקקות כשנדחק עמוק אל בין רגליי, איברו הזקור בתוך מכנסי הטרנינג שלו מתגרה בפתח איברי הלבוש שהתחנן להתכווץ עליו.
העליתי את ידיי אל גופו, חשתי על אצבעותיי את העור החם וההדוק של בטנו. רציתי להתחנן בפניו שינשק אותי וייגע בי כבר כמו שאני כל כך צריכה, אך ידו הכרוכה סביב צווארי לחצה בדיוק על מיתרי גרוני ומנעה ממני את היכולת להפיק איזשהו צליל.
נשמתי אוויר דרך שיניים חשוקות כשידו הפנויה החליקה על גופי והזדחלה ברשעות מתחת לרצועת הגומי של מכנסי הפרמדיק שלבשתי. אצבעותיו הארוכות והמחוספסות התגרו בשלולית שהצטברה על תחתוני הכותנה וגרמו לי לייבב בלי בושה.
"כל כך רטובה..", לחש לשפתיי והסיט באיטיות את תחתוניי הצידה. עיניו נעצמו בעונג כשהעביר בין קפליי את אצבעו האמצעית וחש בנוזל החמים והדביק שנקווה בין רגליי.
זיק אפל ומסוכן חלף באפור המיוחד כשפקח את עיניו והביט בי מלמעלה. ידו נטשה את גרוני והשיבה לי את היכולת לנשום ולדבר כשהתרחק ממני מעט ושלף את הפלאפון שלו מכיס מכנסו.
"תתפשטי", ציווה בקול נמוך שהקשה על מוחי לשלוח פקודה לאיבריי חסרי התועלת לתפקד כראוי. גמעתי את רוקי במתח כשבמקום להגיב ולהסיר ממני את הבגדים המחורבנים, התמקדתי בזקפה שהקימה אוהל במכנסי הטרנינג האפורים.
הלב שלי השתולל בתוך החזה כשהתקרב אליי שוב בשני צעדים מהירים. ידו ננעלה על לסתי ואילצה אותי להישיר אליו מבט. "אמרתי משהו", נהם בחספוס והעביר את אגודלו על שפתי התחתונה, "ואת כבר יודעת שאני לא אוהב לחזור על דברים פעמיים", עיניו בערו עליי כשרכן כדי להיות בגובה עיניי, "בדיוק כמו שאת גם יודעת שאני לא מעריץ גדול של שקרים", לחש לשפתיי בנימה אפלה שהידקה את בטני בחוזקה.
או, פאק. הוא באמת הולך להיות היום קשוח במיוחד.
"תעזור לי", לא זיהיתי את קולי כשהרמתי את ידיי בבקשה שיעזור לי להפשיט ממני את בגדיי. השתוקקתי לרגע שיבעל אותי כמו שאני צריכה ויטביע בי את חותמו כמו חיה.
עיניו הבליחו בזיק פראי כשבחן את חזי המיטלטל מנשימותיי הקדחתניות. זוויות שפתיו התעקלו לחיוך אכזרי שגרם לליבת גופי להתהדק. "לא. ילדות גיבורות מהסוג שלך יכולות להתפשט לבד".

נקמת דםWhere stories live. Discover now