"נו מה אחי, לאן עכשיו?" ארז שאל בייאוש כשבמקום להתקדם איתו למעלה ניגשתי להחליף מילה עם תום.
"תתקדם, אני אשיג אותך" השבתי וסימנתי לתום עם ראשי לבוא הצידה לרגע כדי שליבי לא תשמע את השיחה בינינו כשתצא מחדר הצוות.
רציתי להאמין לה כשאמרה שהוא לא הטריד אותה, באמת שרציתי, אבל הבהלה שהייתה על פניה כשראתה את נתי עוררה את חשדי הרבה יותר מידי.
"מה עשיתי?" תום הביטה בי בחשש כשסגרתי את הוילון בשביל פרטיות.
"אמרתי שעשית משהו?" הרמתי את גבותיי ובחנתי אותה מחליפה צבעים לאור חוסר הנוחות שעדיין חשה לידי. התיישבתי על מיטת הטיפולים ושילבתי את ידיי בחוסר התפשרות.
"מה את יודעת על מה שקרה בין ליבי ונתי?".
וואלה אם קודם חשבתי שהיא החליפה צבעים- עכשיו זה כבר נהיה מוגזם.
"אני לא.. אני לא יודעת על זה כלום" גמגמה בכושר שכנוע ששאף לאפס ונמנעה מלהישיר אליי מבט.
הדרך בה הגיבה הבהירה לי באופן מובהק שהמתח שראיתי ביניהם קודם נבע מסיבה ממשית ומוצקה.
צמצמתי את עיניי עליה וקמתי שלוב ידיים מהמיטה כדי לשדר לה בבירור שאני לא מאמין לדבריה.
"תום אני באמת רואה שאת מצטערת על הדרך בה פישלת בעבר" היטתי את ראשי מעט הצידה כשהרימה אליי את עיניה בחוסר הבנה, "אכפת לך מליבי? את אוהבת אותה?" שאלתי ובחנתי את פניה כשהנהנת נמרצות.
"יופי, אז אם באמת אכפת לך ממנה כמו שאת טוענת אני צריך שתספרי לי מה קרה ביניהם, כי אני כבר יודע שקרה משהו". דיברתי אליה בקשיחות ובלי טיפה של אמפתיה כי לא היה לי זמן להתעכב על שטויות.
אין לי זין לבלבולי שכל.
רציתי תשובות ברורות וחותכות.
"היא פתחה מולו חזית ב-בגללי" קולה נשבר כשהשפילה את ראשה לרצפה.
"איזה חזית היא פתחה מולו?" שאלתי הפעם בנימה קצת יותר מעודנת כשראיתי שנשברה בקלות והחלה לענות לשאלותיי.
"היא נכנסה בו בהתחלה בגלל שהוא תקף את בוריס הרופא של הצוו-"
"אני יודע מי זה בוריס" קטעתי אותה כדי שתגיע לעיקר.
"נכון, נכון, אתה יודע מי הוא.." מלמלה בפיזור נפש והרימה יד לגרד במצחה כדי להתרכז במה שרצתה לומר, "בקיצור, אחרי שהיא נכנסה בו בגלל שהוא תקף אותו היא גם זרקה לו הערה על זה שהוא משתמש בדרגה שלו כדי לנצל כאן בנות.." קולה היה שקט כדי לשמור על פרטיות השיחה.
"כל השיט הזה קרה בגללי. היא פתחה איתו במלחמה בגלל ששמעה שהיה בינינו משהו", עיניה היו נעוצות בבלטות הלבנות של המרפאה.
לא הופתעתי לשמוע עליה שנלחמה באדם בעל השפעה רק כי הייתה עדה לחוסר צדק מובהק שהפך לה את הקרביים.
אהבתי באש בוערת את העובדה שהיא בחורה לוחמנית וחזקה שלא שומרת בפנים ולא פוחדת לבטא את האמת שלה.
אבל אם כמה שהייתי גאה בה על רוח הלחימה שלה ועל הרצון העז שלה לחולל צדק- ככה גם רציתי להפליק לה על התחת הבהיר והחצוף שלה עד שיאדים מכאב בגלל שנכנסה למלחמה שלא שלה.
"רק עוד שאלה אחת לפני שאני משחרר אותך תום" הנחתי יד על כתפה ולחצתי אותה מעט בעידוד.
"הוא הטריד אותה?" לא הצלחתי להסוות את הסכנה שבקולי כששאלתי את השאלה שהתשובה שלה יכלה לשנות את הכל.
עיניה נפערו והיא שלחה את ידה להסיט את הוילון כדי להימלט ממני אבל לא אפשרתי לה לזוז מהמקום.
"אדיר א-אני לא.." החלה לגמגם שוב ונמנעה ממבטי לחלוטין.
"זו תשובה של כן או לא תום" סיננתי בלסת מהודקת מזעם כשהבנתי שמעצם העובדה שלא ענתה ישר 'לא' לשאלה- משמע שסביר להניח שהבן זונה כן העז להטריד אותה.
"אתה צריך לשאול אותה, זה עניין שלה. א-אני לא רוצה לעשות עוד דברים מאחורי גבה", לחשה ושיחקה באצבעותיה בחוסר נוחות.
יופי באמת שנזכרת להיות חברה.
הרמתי את פניי לתקרה כדי להשתלט על עצמי ולא לומר מילים שהשתיקה להם יפה והשבתי אותם אליה רק כעבור הרגע הארוך שנזקקתי לו כדי להירגע.
"תום אני מבין שאת לא רוצה לפשל איתה יותר ואני מעריך את הניסיון שלך לשמור על פרטיותה, אבל את חייבת להבין דבר אחד- אם את מסתירה את העובדה שהוא הטריד אותה את לא מגנה עליה, להפך, את רק מסכנת אותה".
עיניה נפערו בהלם מדבריי הקשים אבל לא היה אכפת לי עכשיו מההרגשה שלה.
הייתי קצר בזמן מכדי להיות נחמד.
"אני צותתתי להם לשיחה כ-כי דאגתי לה על זה שהסתבכה איתו ככה בגללי..ה-הוא זרק לה הערה דוחה על זה שהוא לא זיין עדיין ג'ינג'יות ואיים עליה שהוא עוד יפגוש אותה בסיבוב". מבטה נמלא אימה כאילו חששה שאהפוך לנגד עיניה למפלצת יורקת אש, אבל היא לא הכירה את הצד המסוכן שלי באמת- קר הרוח והמחושב.
"תודה תום אני מעריך את זה" העליתי על פניי חיוך קטן כדי שהדם שאזל מלחייה ישוב לזרום כמו שצריך וישיב את המראה החיוני לפניה ופניתי לצאת מהמרפאה.
