פרק שני להיום💗
אהובות שלי, מי מכן שגרה באזורים המועדים לפורענות
בבקשה מכן תשמרו על עצמכן ותעקבו אחר ההוראות של פיקוד העורף והרשויות המקומיות.
הלוואי והשקט יחזור אלינו בקרוב🙏💗
בפעם הראשונה מזה שנים חוויתי התרגשות מהסוג שכבר לא זכרתי איך היא מרגישה. נעמדתי מול הארון הפתוח והתחלתי להריץ בראשי אילו בגדים אלבש.
אף פעם לא השקעתי יותר מידי מחשבה במראה החיצוני שלי גם כי זה לא עניין אותי יותר מידי וגם כי כשכבר בחרתי לעשות את זה- כל שראיתי היו רק פגמים במראה.
אני יודעת שהרבה פעמים החמיאו לי על זה שיש לי יופי מיוחד, אבל לא באמת הצלחתי לראות את זה בעצמי, ומשום מה עכשיו רציתי שאדיר יראה אותי במיטבי,
רציתי כל כך להיראות יפה ומושכת בעיניו למרות שבתוך תוכי ידעתי שאין עתיד בינינו, ושאין עתיד בשבילי.
מאחר ולא היו לי בארון יותר מידי בגדים יפים שנועדו להרשים, בחרתי במכנסי טייץ שחורים וגופיית ספגטי שהייתה שחורה גם היא כי הרגשתי שזה עוזר לי להיראות מעט יותר ארוכה ורזה. נעלתי לרגליי סניקרס שחורים שהיו מוגבהים מעט כי פער הגבהים בינינו היה מגוחך בעיניי לאור 1.54 סנטימטרים אליהם התנשאתי בניגוד אליו שהיה לדעתי בוודאות יותר מ1.90 ס"מ.
סירקתי את שיערי לאחור והשארתי אותו מפוזר כשעוד נותר מעט לח מהמקלחת ובפעם הראשונה בחיי וידאתי שעוד יש בו את ניחוח השמפו בו השתמשתי וידעתי שהוא אהב להריח ממני.
על הריסים מרחתי שכבה דקה של מסקרה שחורה שהדגישה עכשיו את הצבע הבהיר של עיניי ועל שפתיי מרחתי שפתון לחות שנלחם ביובש שנהיה לי מהאקלים המדברי של באר שבע.
הלב שלי החל להלום בפראות מהתרגשות מטורפת שניסיתי להדחיק כי לא הייתי מוכנה להודות בה ככל שהדקות חלפו.
אני חושבת שוידאתי מול המראה לפחות 20 פעמים שהבגדים שלבשתי באמת החמיאו לי ולא נראו עליי מוזר.
"הופהה, לאן זה?" תומי נכנסה בדיוק לחדר אחרי שסיימה את המשמרת שהייתי אמורה לסיים יחד איתה אם אדיר לא היה מתעקש בשבילי שאלך לנוח.
"האמת שאני לא ממש יודעת לאן זה תומי" משכתי בכתפיי והסתובבתי אליה כדי שתגיד לי מה היא חושבת על איך שנראיתי, "אני נראית סביר?"
"את נראית אש כלבה. עם מי את הולכת, עם שי?" שאלה כשבחנה את גופי בעיניה מכפות רגליי ועד לפנים.
"איכס, לא. מה לי ולו?" העוויתי את פניי בגועל, "אני הולכת עם אדיר" השבתי בכנות.
עיניה הצטמצמו וראשה נטה הצידה באופן מוזר.
"מה קרה שהסכמת?" שאלה ושילבה את ידיה,
"מכל הגברים פה שניסו איתך, דווקא לו הסכמת?"
גבותיי התכווצו בחוסר הבנה, "מה זאת אומרת? חשבתי שאמרת עליו שהוא חמוד".
היא הורידה את ידיה השלובות והתקרבה להניח אותן על זרועותיי החשופות,
"ככה חשבתי באמת, עד אתמול" פתחה ואמרה כשהביטה בי כאילו הצטערה.
"למה מה היה אתמול?" שאלתי בקול שקט כשהרגשתי שלא אהבתי את הכיוון אליו הולכת השיחה.
"אני לא יודעת אם את יודעת, אבל הוא בא לחפש אותך אתמול בלילה ברחבה, כשהוא לא מצא אותך הוא קרא לי. ואז הוא פשוט התחיל איתי בלי בושה".
