פייר? אני לא יודעת מה באמת ציפיתי משלושה לוחמים של אחת היחידות המובחרות ביותר בישראל, אבל מה שבטוח זה שבחיים לא הייתי מעלה על דעתי שיחד הם חבורה של שלושה טמבלים שגרמו לי לצחוק עד שכבר כאבה לי הבטן.
למען האמת אני חייבת להודות שאדיר צדק בנוגע אליהם, הם קיבלו אותי כל כך יפה ונתנו לי את ההרגשה הכי טובה בעולם, כאילו הייתי חלק מהם מאז ומתמיד.
"בחייאת ליבי תעני לי בכנות עכשיו, מה מצאת בו?" ארז עשה לי סימן עם הגבות כדי שאזרום איתו בזמן שאדיר הכין לכולנו פופקורן על מחבת.
"כאילו באמת, דווקא הוא? מכל הגברים שבעולם?" המשיך להתגרות בו בלי בושה וגרם גם לבועז שישב לצידו לצחוק כמו פסיכופת.
החנקתי צחקוק מהשטויות שלהם ונדדתי עם מבטי לגבר הסקסי בתבל שעמד שעון על השיש והביט בי בחדות עם עיניו האפורות המשגעות. לא ידעתי איך להתמודד עם העובדה שנהיה לי כל כך חם רק מהעיניים שלו עליי.
האמת שאני חייבת להודות שזה היה ממש נחמד להרגיש לראשונה חלק מחבורה, וזה גם עשה לי כל כך טוב לצפות בו מהצד ולראות שגם בחברת חבריו הוא נותר אותו גבר אותנטי ואמיתי שמכבד אותי יותר משאני מכבדת את עצמי.
"לא יודעת להסביר.. כשזה זה- זה פשוט זה" משכתי בכתפיי ונשכתי את שפתי התחתונה כשחייך אליי את חיוכו הצדדי המטמטם.
"כאילו תסתכלו עליו, הוא כזה אליל שאם אני הייתי במקומכם בטוח הייתי עוברת צד בשבילו" הרגשתי איך הסומק הציף את לחיי כשהם שאגו מדבריי כאילו מינימום היו קופים שברחו מהספארי, אבל זה הרגיש כל כך טוב ונכון להחמיא ולהרים קצת ללב הטוב שלו.
פערתי את עיניי בהלם כשבועז זרק גרב שחורה לכיוונו של אדיר שהתחמק ממנה בלי טיפה של מאמץ, חיוכו הקורן התגבר על כל האפלה והאיר את העולם.
"איך יא מניאק, איך?" תפס את ראשו והביט באדיר בחוסר הבנה, "איך ממצב שלא רצית קשר עם אף אחת זכית בדבר הזה?" עכשיו הוא חזר להביט בי כשאדיר נד בראשו בייאוש קל והסתובב חזרה למחבת עם גרעיני התירס כדי להוסיף מעט מלח לטעם, "את יודעת שהוא שם עלייך עין מהרגע הראשון, נכון? וואלה את לא מבינה איזה סתלבטים אני וארז הרצנו עליו בגללך" טפח את ידו על כתפו של ארז שצחק מדבריו והמשיך במקומו, "מהרגע הראשון ידענו שזה לא סתם איך שהוא הסתכל עלייך. מה זה הסתכל אחותי, ננעל כמו טיל מדויק ומוכוון מטרה של פוטין".
אוקיי, אני חייבת לציין שמאוד נחמד לשמוע את כל זה.
"באמא שלי ליבי על היום הראשון שהודיעו לנו שנשרת כאן למשך החודשים הקרובים הוא נכנס איתנו לחנות נוחות וקנה שוקולית את קולטת? אין לך מושג איזה סיבוב אכלנו בגלל זה, הרי בחייאת נו, מה הקשר בין גוש השרירים המחורבן הזה לשוקו?" ארז תפס את ראשו בייאוש בדיוק כשאדיר ניגש להביא לי כוס שוקו שהכין עבורי מבלי שבכלל הייתי צריכה לבקש.
גבו הרחב הסתיר אותי מעיניהם של חבריו כשליטף את פניי עם אגודלו וחייך אליי את חיוכו המהפנט.
באמת שהרגשתי כל כך כיף ונעים בחברתם, אבל יותר מהכל הרגשתי ביטחון ענק דווקא בגללו.
שמחתי שלא התערב בשיחה בינינו, אלא הניח לנו להכיר ולהסתדר לבד.
אני יודעת שזה אולי נשמע מטופש, אבל ככה באמת הצלחתי להרגיש את האמונה המוחלטת שלו בי.
"מה יש לכם? מה אתם מבינים מהחיים שלכם? זה משקה אלים הדבר הזה, אתם חייבים לטעום כדי להבין" הרמתי את כוס השוקו בידי ולגמתי ממנו לנגד עיניהם.
התענגתי על הטעם המתוק והמדויק שלמד להכין עבורי ונקלט כעת בבלוטות הטעם שלי.
"תודה אבל אנחנו נישאר עם משקה האלים שלנו- וזה האספרסו כפרה עלייך. את השוקו נשאיר בזכרונות מהקייטנה של המתנ"ס כשעוד היו מחלקים אותו עם הלחמניה" בועז צחק מדבריי.
"וואי איזה יופי שאתה ככה זוכר את התקופה של הקייטנה, עם הגיל המתקדם שלך הייתי בטוחה שהמוח שלך כבר התחיל בתהליך של נסיגה" עקצתי בחום וצחקתי כמו חוראנית כשעיניו נפערו בהלם.
"קברה אותך אחי, זהו. הסיפור שלך גמור" ארז צחק על בועז שהעמיד פני נעלב והזדקף על מיטתו תוך שניה כשהפסקת הפרסומות הסתיימה ופרשן המשחק החל לדבר בשידור החי ששודר.
