ישנתי כל כך חזק כשפתאום הרגשתי את המיטה רועדת חזק תחתיי.
אלוהים ישמור ליבי, יש רעידת אדמה.
פקחתי את עיניי במהירות שיא והסתובבתי משכיבה על הבטן. העפתי מעליי את השמיכה כמו חוליגנית גמורה ורק כשבאתי לקום כמו חולת נפש ולהיכנס מתחת לשולחן הבחנתי בתומי שפשוט עמדה לצד המיטה והתפקעה מצחוק על חשבון הבהלה הנוראית שחשתי.
צרחת הזעם ששיחררתי בקושי נשמעה כשקברתי את פניי בשמיכה אחרי שהתיישבתי.
"מה דה פאק תומי? זה נראה לך מצחיק להעיר ככה בנאדם?" הבטתי בה בזעם מבעבע כשהמשיכה לחרחר מצחוק.
"אמאלה ליבי היית צריכה לראות את עצמך יא גנובה. היית נראית כזאת מתוקה כשישנת ככה מצונפת בשמיכות ואז כשהתעוררת זה כאילו הפכת מהיצור הכי מתוק בעולם לדרקון יורק אש".
תכף אני באמת אירק עלייך אש.
"תומי יש לך בדיוק חמש שניות להתעופף לי מהפנים, כי אם תישארי בקרבתי ברגע שאקום מהמיטה המזוינת אני נשבעת לך שתצטערי על זה" סיננתי בקול נמוך ומאיים.
"למה מה תעשי לי יא פספוסה קטנה? אני גבוהה ממך ביותר מראש ושתינו יודעות שאני קורעת אותך במכות" שילבה את ידיה והרימה את גבתה בקריאת תיגר.
ושאני אוותר על הזדמנות להיכנס למלחמה?
הורדתי את רגליי לרצפה הקרה וקמתי באיטיות כשאחזתי את עיניה שהמשיכו להביט בי בזלזול. כיווצתי את עיניי לכדי סדקים קטנים וקפצתי על גופה בתנופה חדה כשלא ציפתה לזה. נחתנו יחד על הרצפה והתגלגלנו אחת על השניה תוך כדי שנתקענו בשידה וברגלי המיטות מרוב שהחדר היה קטן.
שתינו צרחנו וצחקנו בקולי קולות ומבלי לדפוק חשבון לאף אחד למרות שהשעה הייתה הרבה יותר מידי מוקדמת. הצלחתי להפוך אותנו כך שעכשיו ישבתי על מותניה בניצחון,
"אם עוד פעם אחת תעירי אותי כמו שהערת היום אני אלעס לך את האוזן ואתענג על כל ביס, תומי. אל פאקינג תנסי אותי" הבטחתי את הדבר הכי פחות מאיים שהמוח העייף שלי הצליח להעלות על דעתו בשעה המוקדמת הזו של הבוקר.
צווחת הפתעה קולנית נפלטה מפי כשהצליחה להפוך אותנו בקלות. חולצתי עלתה גבוה והסתירה בקושי רב את שדיי כשהחלה לדגדג אותי במותניים, והרצפה הייתה קפואה תחת גבי החם.
"את יכולה לדחוף את האיום הלא מאיים שלך לתח-" שטף דבריה מלאי הציניות נקטעו כשדלת החדר נפתחה והסבה את תשומת ליבה ממני.
מאחר וישבה עליי כשהייתי הפוכה על גבי לא יכולתי לסובב את ראשי ולראות מי החצוף שהעז פאקינג לפתוח דלת של מגורי בנות מבלי לבקש רשות. מה שכן יכולתי לראות היה החיוך המרוצה שעלה על שפתיה.
העפתי אותה מעליי עם כל כוחותיי ומיהרתי לסדר את החולצה השחורה שלבשתי ועלתה יותר מידי גבוה מהמשחק הקטן ששיחקנו.
"בואנ'ה אתן לא נורמליות. חשבתי שמישהו עושה לכן משהו" קול מוכר מאוד נשמע באוזניי כשניסיתי לוודא שהצנעתי את כל החלקים החשובים של גופי. אבל אני מוכנה להישבע שיכולתי להרגיש את עיניו שעברו ובחנו בלהט את החלקים החשופים של גופי כשלא הייתי מספיק מהירה.
"אני מודה שדמיינתי כבר הרבה דברים, אבל לא את קרב חתולות הרחוב ששיחקתן פה לפני רגע. ככה זה תמיד ביניכן?" שאל בסקרנות והמשיך לבחון בעיניים חמות את המראה הפרוע שהיה לשיערי המפוזר בבוקר.
