אהבות שלי, סליחה שלא עלו פרקים ביומיים האחרונים, הרגשתי זוועה ורק עכשיו חוזרת לעצמי.
עצוב לומר שהחלק השני של הפרק של היום היה קשה לכתיבה לאחר הפיגוע הנורא שהתרחש אתמול בצומת עלי וגבה את חייהם של ארבעה אנשים שלא עשו דבר מלבד להיות יהודים וישראלים.
לצערנו אתמול שוב קיבלנו תזכורת לכך שאנחנו חיים במציאות אכזרית שמבוססת על שנאה שאין לה סיבה או הצדקה בשום צורה.
במעבר חד וכמעט בלתי אפשרי-
שתהיה חופשת קיץ מהממת וכיפית עם ים של חוויות לחיים לכולכן❤️
והכי חשוב- תשמרו על עצמכן❤️
משהו מעקצץ מעט ריפרף לי על הפנים בעדינות מופלאה.
כפות ידיים מחוספסות ופראיות הסיטו ממני את השמיכה הדקה וליטפו את שיערי ואת גבי בכל האהבה שקיימת בעולם.
"לב שלי" קולו העמוק היה שקט כשניסה להעיר אותי ברכות נעימה. ידו הסיטה את שיערי הסתור מפניי, שפתיו נצמדו לצווארי והלהיטו את דמי.
אלוהים, זו ההשכמה הכי מבורכת שחוויתי מימיי.
"אממממ" התפנקתי וקברתי את פניי עמוק יותר בתוך הכרית שהדיפה את ניחוח גופו המשגע.
בהונות רגליי התעקלו כששמעתי אותו צוחק מעליי. פאקינג הצליל האהוב עליי בעולם כולו.
"יאללה אהבה שלי, צריך לקום" ידיו ירדו לעסות את שכמותיי העירומות ועוררו בי רצון להתפנק עליו יותר.
"תכף אקום, קודם תמשיך.." מלמלתי בעייפות מבלי שעניין אותי שנשמעתי לידו כמו קרפדה דרוסה, גם ככה הוא כבר ראה ושמע אותי במצבים גרועים יותר. "גם הגב התחתון תפוס לי ממש. כל הגוף שלי מפורק.".
גופי נרעד והמיטה חרקה מעט כשרכן להניח נשיקה רותחת על כתפי.
"אוי אוי אוי, הכל תפוס לך, כל הגוף?" ציניות קלילה התגנבה לקולו החם כשהעביר את כפות ידיו הענקיות על כל גבי ועיסה את גופי כמו שביקשתי. ליבי דהר מהאינטימיות המדהימה ומעצם היותי מתעוררת לצידו ומתפנקת עליו.
"כן, הכל הכל.." כיווצתי את גבותיי וחיככתי את אפי בכרית כמו תינוקת. עדיין התקשיתי לפתוח את העיניים מהעייפות הגדולה.
קול של פרות גועות שחדר מהחלון הפתוח שחרר ממני נחירת צחוק שהתקשיתי לעצור.
"נראה לי שבמושב הזה אף אחד לא צריך לשים שעון מעורר, הפרות כאן עושות אחלה של עבודה" מלמלתי ופתחתי את עיניי לראשונה כשצחוקו החם הרעיד את המיטה. "האמת שהבוקר לשם שינוי הן דווקא היו שקטות מתמיד, כאילו לא רצו להפריע לך בשינה המתוקה שלך".
סובבתי את פניי אליו והרגשתי שהעולם חדל מלהתקיים כשעינינו ננעלו אחד על השניה.
"בוקר טוב תינוקת קטנה" אגודלו ליטפה את לחיי כשחייך אליי את חיוכו המהפנט.
"בוקר טוב זה מוגזם מידי בשבילי, אבל אני מוכנה להתפשר על בוקר עייף" רטנתי למרות שהתענגתי על החום והאינטימיות שלו שהציפו את בטני באושר עצום. "איך אתה כזה עירני על הבוקר? בקושי ישנת.." הסתובבתי על הצד וגמעתי את דמותו שישבה לצידי על המיטה בשקיקה. משכתי אליי את השמיכה הלבנה והרכה כדי להצניע את שדיי ובטני החשופים.
"וואלה דווקא ישנתי פגז" עיניו אחזו את עיניי באינטנסיביות כשידו עלתה להסיט ממני את השמיכה שמשכתי כדי להסתיר את גופי. "נשמתי אותך כל הלילה כאילו שאת סם מרגיע שחילחל לי לעורקים". חיוכו היה מלא ברוך כשליטף את הפטמות הורודות ואת הרכס הקטן של בטני העגלגלה שלמדתי להפסיק לשנוא והתחלתי להסתכל עליה בסלחנות בזכותו.
הדם געש באוזניי מהאהבה העצומה שנשקפה בעיניו הטובות, וליבי דהר מהרגשות שהתנפצו בתוכי בגללו בגלים סוערים.
"מה השעה?" שאלתי בשקט כשרכן להעביר את לשונו החמה על הפטמה שהזדקרה לעברו בתחינה לעוד. אגרפתי את ידי על שיערו כשליבי החל להלום בחוזקה.
"רבע לעשר יפה שלי" שפתיו נצמדו לצווארי ונישקו את עורי ללא הפסקה, "מה החלטת? את מצטרפת לסיבוב הקבוע שלי עם אבא או שזה כבד עלייך עדיין?" שאל עם שמץ של תקווה בקולו. יכולתי לשמוע עד כמה חשוב לו שאכיר את האדם שגידל אותו עד שהפך לגבר המדהים שהוא היום.
"כן, בטח שאני מצטרפת" לחשתי. הרגשתי את הלמות ליבי משתוללות לי בחזה מהמשמעות שבדבר.
עיניו הביעו אהבה עצומה ובלתי ניתנת לשבירה, ידו ליטפה את פניי ברכות לפני שקם מהמיטה, "אש. אז אני הולך להכין לך את השוקו החם שאת אוהבת עד שתסיימי להתארגן נשמה שלי".
