פרק 31- ליבי

773 38 15
                                    

שכבתי על המיטה ונשענתי על הקיר בזמן שהסתכלתי על תום מודדת בגדי ים בקצב מסחרר ומשליכה אותם בזה אחר זה על מיטתה בחוסר שביעות רצון.
אני לא אשקר, זה הרגיש נחמד שאין בינינו יותר אנרגיות רעות, אבל ידעתי שהחברות הזו כנראה לא תחזיק מים.
"מה לא היה בסדר בביקיני הכחול יא מצחיקה, הוא ישב מושלם!" הייאוש שבקולי נשמע בבירור למרות שנואשתי לנסות להרים לה את הביטחון מהרצפה.
"לא, הוא לא. לא ראית איך הוא הוציא לי צדדים?" הסתובבה מהמראה והביטה בי כאילו נחתתי מהחלל החיצון.
"דה פאק תומי? אין לך צדדים". עכשיו היה תורי להביט בה כאילו איבדה את דעתה. "תראי איך את נראית טיפשה. מה יש לך? החלקת על השכל או משהו?"
לראשונה בחיי התחלתי להבין עד כמה המרדף האכזרי הזה אחר הגוף המושלם קיים בכל אחת מאיתנו, אפילו אצל כאלה שבורכו בגנים טובים שאיכשהו למרות הכל לא הצליחו לראות את זה על עצמן.
"באמת שכל מה שמדדת עד עכשיו היה נראה עלייך מדהים. הגוף שלך יפהפה וצבע העור השחום שלך עושה חסד לכל דבר שאת לובשת". הושטתי את ידי לשידה והרמתי את הפלאפון שלי כדי לסמס לתמרי כשכבר התייאשתי מלנסות לגרום לה להאמין לדבריי.
"היי לדודה הכי שווה ביקום! את זמינה? רציתי להתייעץ איתך על משהו.."  לחצתי על שלח וחיכיתי בחוסר סבלנות שתגיב לי חזרה.

"את בטוחה שאת לא רוצה לבוא? יהיה ממש כיף וכולם יהיו שם, מה יש לך לעשות פה לבד?" ניסתה בפעם המיליון לשכנע אותי להצטרף לטיול היחידה שאליו התארגנה.
נאנחתי והעפתי את הפלאפוו מידי אל המיטה, "זה שכולם יהיו שם זו רק עוד סיבה נוספת בשבילי להישאר פה תומי. מה לי ולשיט הזה של הלהתערבב עם כולם?" משכתי בכתפיי והרמתי את גבותיי בשאלה רטורית.
את החלק שאדיר עתיד לסיים פשיטה על אגף פלילי עוד 3 שעות בחרתי לא לשתף איתה, אלא שמרתי לעצמי.
"באסה. היה נחמד אם היית מצטרפת" החמיצה את פניה קלות והסתובבה חזרה למראה כדי למדוד ביקיני צהוב.
צלצול הודעה נכנסת הקפיץ אותי מהמקום וזינקתי להרים את הפלאפון כאילו הייתי תחת התקף פסיכוטי.
"בשבילך אני תמיד זמינה לולו שלי. תתקשרי כשתרצי, מחכה לשמוע ממך :)

קמתי מהמיטה ונעלתי את סנדלי השורש שלי כדי לצאת לדבר איתה בפרטיות כי לא רציתי שתום תשמע את השיחה בינינו.
כשהוצפתי געגוע לחצתי על לחצן הוידאו כדי שאוכל לפחות לראות את פניה.
"היי לולו" קולה הנעים גרם לי לחייך כמו טיפשה כשראיתי את האנרגיות שחזרו אליה אחרי שהחליטה יחד עם גבי להפסיק לבינתיים את טיפולי הפוריות ששאבו ממנה את כל שמחת החיים שלה.
"היי תמרי, איך את יפה" החמאתי לה כשפניה היפות קרנו מאושר שהחמיא לה כל כך. "את גם נראית קורנת כאילו נתת עם גבי עבודה בלילה" נהניתי כל כך לראות את הסומק שהציף את לחייה הבהירות ואת עיניה שנפערו ממבוכה.
"לולו!" נזפה והעבירה את מבטה לצדדים כאילו מישהו עלול לשמוע למרות שהייתה בכלל בבית.
"מה? מי שישמע את עושה איזה חטא, זה בעלך. אתם סך הכל מתרגלים אהבה וזיונים, זה דווקא יפה בעיניי". משכתי בכתפיי כשהמשכתי להקניט אותה בלי בושה.
"תפסיקי! את מביכה אותי! אלוהים." כמה מתלתליה הכתומים השתחררו מהפקעת המרושלת שעל ראשה כשנענעה את ראשה שוב ושוב במבוכה.
"טוב, נו. סליחה." נשכתי את שפתיי כשהרגשתי איך המבוכה משתלטת עליי במקומה, "האמת שרציתי להתייעץ איתך על משהו חשוב כי את היחידה שאני סומכת עליה בנושא תמרי.." קולי היה שקט מאחר והייתי בחוץ,
"זוכרת את כל הסטים של ההלבשה התחתונה שקנית בשבילי?" עכשיו היה תורי להסמיק כמו אהבלה כשפערה את עיניה ופיה בהלם והתלהבות.
"ברור שאני זוכרת לולו, למה את שואלת?" שאלה כאילו לא ניחשה לבד את הסיבה לשאלה שלי, ועוד במיוחד אחרי שניהלתי איתה שיחה של שעה וחצי בה סיפרתי לה הכל על הדרך בה אני ואדיר חזרנו אחד לשניה.
"אני.. אממ..כמו שבטח כבר תיארת לעצמך החלטתי לא להצטרף לטיול יחידה היום עם כולם, אז חשבתי אולי יהיה נחמד אם אבלה קצת זמן איכות עם אדיר.." הסמקתי כל כך שכבר התחלתי להתחרט על זה שחייגתי אליה בשיחת וידאו.
"אווווו אני גם חושבת שזה יהיה נחמד אם תבלו יחד.." הרימה את גבותיה כל כך מהר מעלה ומטה שאם לא הייתי רוצה להיקבר באדמה ממבוכה הייתי צוחקת כמו חוליגנית, "אפילו מאוד מאוד נחמד.." המשיכה להקניט אותי ולהסתבלט על חשבון המבוכה שלי. "זמן איכות, אה?! אני לא מאמינה שהאחיינית היפהפיה שלי הופכת לאישה!!"
"תמרי!!" עכשיו היה תורי לנזוף בה על ההקנטה.
"אני רק רוצה להרשים אותו טיפה. זה לא שאני הולכת לשכב איתו גם אם אני רוצה יא מצחיקה, הוא לא מוכן שנעשה את זה כאן בפעם הראשונה שלי" לחשתי אחרי שוידאתי שאין אף אדם בסביבה.
"סליחה נו, רק רציתי להחזיר לך על שהבכת אותי. ואלוהים, אני לא יודעת איך זה אפשרי בכלל שאני אוהבת אותו עכשיו אפילו יותר". החיוך הרחב והקורן שלה חימם את ליבי, "טוב יאללה, בואי ניכנס רגע לרצינות. מה ההתלבטות שלך לולו שלי? אילו מהסטים ללבוש?" קולה היה רך ונעים כאילו הזדהתה עם חוסר הביטחון הקל שהציף אותי.
"כן, מדדתי את כולם אבל אני לא יודעת מה הכי יפה.." השבתי בכנות והרגשתי אסירת תודה על הדרך המדהימה שלה להבין אותי גם בלי מילים ועל כך שיכולתי לסמוך עליה במוחלטות ולהתייעץ איתה על הכל.
"אממ אם אני הייתי במקומך הייתי הולכת על הסט תחרה השחור או האדום לולו", הנהנה למסך ואז כיווצה את עיניה כאילו ניסתה להיזכר במשהו חשוב, "וואי בעצם גם הסט הבורדו ייראה משגע עלייך!" צעקה בהתלהבות שגרמה לי להחניק נחירת צחוק.
"וואו תמרי, הותרת לי שלוש אופציות.. ". מתחתי את שפתיי בהתרשמות מזויפת,
"את האדם המושלם להתייעץ איתו אם רוצים לקבל החלטה חד משמעית, זה ברור לך, כן?" השתעשעתי איתה כשהעמידה פני נעלבת.
"נו, מה אני אעשה? הכל יהיה יפה לך, קשה לי לבחור בשבילך משהו אחד לולו. זו הסיבה שקניתי לך כמה סטים כאלה" גלגלה את עיניה והחמיצה את פניה במתיקות.
"את חושבת שהשחור ייראה עליי יפה? זה לא יהיה מוזר הניגודיות הזו בין הסט הכהה לעור הבהיר שלי?" שאלתי בחוסר ביטחון.
"מוזר לולו, השתגעת?! זה ייראה מושלם!" צעקה שוב ופערה את עיניה כאילו איבדתי את שפיותי. "אני גם חושבת שתרגישי עם הסט הזה הכי בנוח כי הגזרה של התחתון היא סוג של מכנסון יפה שלי" עודדה אותי בדרך המקסימה והייחודית שלה להרים לי את הביטחון, "ואני יודעת עד כמה את אוהבת להתלבש צנוע".
כן דודה, רק שהפעם צניעות לא ממש תהיה פה…
"כנראה שאת צודקת. תודה תמרי, אני אוהבת אותך" לחשתי למסך וניסיתי להילחם בדמעות שצפו מגעגועים הביתה.
"גם אני אותך יפה שלי" גבותיה התקרבו ושפתיה התכווצו כאילו חשה בכאב שתקף אותי, "אם תרגישי צורך להתייעץ על עוד משהו אני פה, את יודעת את זה נכון?"
חייכתי אליה וכמעט התפוצצתי מרוב אהבה, "אני יודעת תמרי".

נקמת דםWhere stories live. Discover now