"ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול", גבי חתם את ההבדלה ולגם מכוס היין לפני שעבר ונשק למצחה של תמרי, שעמדה לצידו, ואז למצחי ולמצחה של הפספוסה הקטנה שנשענה עליי בשיא הנוחות כאילו הייתי בול עץ חזק ויציב.
"שבוע טוב ליפות שלי, ליבושקונת ואוריקי, שיהיה לכן שבוע מוצלח ומבורך" ידו של גבי פרעה את שיערי ואת שיערה של אורי שהתענגה על תשומת הלב ממנו וחייכה אליו חיוך גדול לעומתי, שנעצתי בו מבט זועף מעושה למרות שבתוך תוכי אהבתי שהתייחס אליי ככה.
"שבוע טוב אח שלי" אדיר הקדים את גבי עוד לפני שהוא הספיק לגשת אליו והושיט לו את ידו. צ'אפחות קולניות וטפיחות חזקות על השכמות שהם נתנו אחד לשני גרמו לי להתכווץ בכאב.
"שבוע טוב לב שלי" אדיר לחש באוזני והצמיד את שפתיו החמות לרקתי. ידיו הפראיות נכרכו סביב בטני כשנעמד מאחוריי וחיבק את גופי.
התכוונתי לענות בברכת שבוע טוב משלי אבל הקדימו אותי לפני שהספקתי-
"שבוע טוב אדירוש" הפספוסה הקטנה עפעפה בריסיה, פלירטטה איתו לנגד עיניי בלי בושה והביטה בו דרך עיניה הגדולות, כולה סמוקה ומרוגשת כשרכן אליה ונשק לראשה ארוכות. "שבוע טוב פוקיק קטן", חייך אליה את חיוכו המשגע והעביר את ידו ברכות על שיערה הקלוע לצמה ארוכה.
ושום מילה על זה שהחצוף אימץ לעצמו בלי בושה את הכינוי שהענקתי לה בעצמי, כן?
"יואו, תקשיבו רגע, בואו ננצל את העובדה שכולנו פה ונעשה ערב משפחתי וכיפי ונצפה בסרט יחד?" תמרי הציעה פתאום משום מקום ונתלתה על צווארו של גבי כמו קופיף שובב. תלתליה האסופים לפקעת מרושלת קיפצצו בדיוק כמו האנרגיות המדביקות והמקסימות שלה. "חייב לנצל את ההזדמנות הזו, מחר לולו שוב נוסעת לשבוע ארוך בשב"ס, ולא נוכל לראות אותה ואת אדיר עד לראשון הבא.." פניה נפלו כשאמרה את הדברים, אך גבי נשק ללחייה באהבה כל כך גדולה שמיד העלתה על פניה היפות חיוך רחב.
"אני בעד", קולו העמוק של אדיר נשמע מאחוריי ואצבעותיו ליטפו ברכות את זרועי.
"יאללה, גם אני" אמרתי מיד והשתחררתי מחיבוקו של אדיר, רצתי במהירות לתפוס את שלט הטלוויזיה לפני שתמרי תספיק לבחור סרט דרמה רווי דמעות ומרגש במיוחד. "בתנאי שאני בוחרת את הסרט שנראה" הבטתי בכולם בפרצוף ממזרי ואז הזעפתי את פניי כשגבי, תמרי ואורי גלגלו את עיניהם וצקצקו בלשונם.
חוצפנים שכאלה. למה מה רע בטעם שלי בסרטים?
כיווצתי את עיניי על כולם מלבד אדיר, שהביט בכולנו מחוייך והניד בראשו כאילו היינו משפחה שלא בדיוק נמצאת על קו השפיות.
מה שלא היה כזה קלוש מהמציאות..
"מה אתם עושים כזה פרצוף? בעיה שלכם. לא הייתם מספיק זריזים לתפוס את השלט בעצמכם". משכתי בכתפיי והדלקתי את הטלוויזיה. התחלתי לזפזפ בנטפליקס תחת הקטגוריה של סרטי אקשן.
"פליז שזה לא יהיה סרט מזעזע רווי בדם ואלימות" תמרי הצמידה את ידיה אחת לשניה בתחינה דרמטית שעשתה לי לצחוק. "בחיי שעוד יש לי טראומה מהסרט הקודם", רטנה והעוותה את פניה כאילו נזכרה בכמה סצנות לא נעימות.
אדיר כיווץ מעט את עיניו עליי, זוויות פיו התעקלו מעט כשחייך את חיוכו הצדדי והמהפנט. ידעתי על מה הוא חושב. היה לי ברור שהוא לא מופתע או מתפלא מכך שאני אוהבת סרטי אקשן ואלימות. למרות שבתכלס? מה שבאמת הפליא, היה העובדה שעד עכשיו לא יצא לנו לראות סרט כמו שצריך יחד כזוג למרות שבילינו המון מזמננו הפנוי זה עם זו.
אבל בינינו…בואו פשוט נאמר שגם כשכבר נשכבנו על המיטה בסוף של יום וזפזפנו בין ערוצי הטלוויזיה- איכשהו היינו מוצאים את עצמנו עירומים תוך שניות ומזיעים בין הסדינים, לא שאני מתלוננת על הברכה הזו חלילה…
לא יודעת להסביר מה קרה שנתקפתי במצב רוח טוב, בעצם אולי זה קרה בזכות הזכרונות החושניים שלי ושלו מתפרעים בין הסדינים, אבל איכשהו מצאתי את עצמי מרימה את ידיי בהכנעה ואז רוכנת להניח את השלט על השולחן שבמרכז הסלון. "בבקשה, תבחרו בעצמכם. שלא תבואו לי אחר כך בטענות", רטנתי בזעף מעושה למרות שהלב שלי לא עמד באושר שהציף אותי מהיותי מוקפת בכל האנשים שאהבתי יותר מכל.
"יש! אני בוחרת!" תמרי רצה והרימה את השלט בניצחון כאילו הזיעה ועמלה קשות כדי להשיג אותו, ולא כאילו ויתרתי לה בגלל ליבי הטוב.
"אוי ווי" נענעתי בראשי בחוסר שביעות רצון בכוונה כדי להתריס ולהקניט, והכנתי את עצמי שכנראה אסיים את הערב הזה עם כאבי שיניים בעקבות סרט הדרמה המתוק בו תבחר קרוב לוודאי. "לפחות אלך להכין לכולנו פופקורן בינתיים".
