הבלרינה שלי

בית

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק של היום, תהנו אהובות שלי❤️

-⚠️ לפני שהפרק מתחיל רק רציתי להזהיר אותכן שבפרק של היום יש תכניים רגישים ומעוררי טריגר, כל מי שמרגישה שהיא פחות אוהבת את התוכן הזה בבקשה לא לקרוא את הפרק הזה, הקריאה היא באחריותכם בלבד!! ⚠️-————————————————————————-

אנטוניו הוביל אותי למרפסת וישר שמחתי שהוא בחר את המקום הזה, בגלל שאני די בטוחה שאוויר צח זה כל מה שאני צריכה כרגע במיוחד כדי לרוקן את המחשבות שלי, התיישבתי על הכיסא הקטן שמשקיף לנוף ונשמתי נשימה עמוקה, הכל יהיה בסדר.
אנטוניו התיישב מולי ומבטו היה נראה מהורהר וחסר מנוחה, עיניו היו ריקות, הוא כל כך שונה מבדרך כלל.

אני יודעת שהסוד הזה היה מתגלה מתישהו, לפחות אני זוכה לשמוע את זה ממנו, לעולם לא היה עולה בדעתי לגלות או לחפש עליו משהו שהוא ביקש לא, ״כשהייתי בן 16, שם הכל התחיל״ הוא הסביר והיה נראה כאילו המילים נתקעו בגרונו, חרדה עצומה החליפה כל רגש אפשרי, זה מרגיש כל כך רישמי, אלוהים הוא לא צחק, זה כנראה יותר גרוע ממה שאני חושבת, ״הייתי עוד נער, נער מתבגר רגיל עם משפחה, חברים, חיים נורמלים.״ הוא אמר וטעם מר מילא את פי, לעזאזל.

״אז ריקוד היה חלק מאוד משמעותי מחיי, המשפחה שלי מעולם לא חשבה שזה יהיה משהו שאוכל להתפרנס ממנו, או שאצליח בו״ הוא לחש וכבר דמעות מילאו את עיניי, ״לפעמים ל-, אבא שלי, היה נטיות לפעול בדרכים יותר נוקשות״ הוא המשיך והיה נראה שלקח לו הרבה כוח בשביל להוציא את המילים ׳אבא שלי׳, אלוהים, ״אפשר לומר שהיחסים שלנו תמיד היו מתוחים, אף פעם לא זכיתי לאבא רגיל ותומך״ הוא אמר ואני נשכתי את לשוני בשביל לשמור על המילים בפנים, יש לי כל כך הרבה לשאול, כל כך הרבה שאני רוצה לדעת, אבל לא, זה הזמן שלו, אני צריכה לכבד אותו ולהקשיב, אני לא יודעת עוד מתי יצא לי לשמוע אותו ככה, ״יום אחד אני והוא רבנו, הלילה הזה היה הלילה הנורא בחיי״ הוא אמר בכעס וכפות ידיו נהפכו לאגרופים הדוקים בצידי גופו.

אחזתי בכף ידו והנהנתי לו בתור סימן להמשיך, מבטו התרכך שהביט בי והוא נרגע, ״הוא הכריח אותי לקחת תיק קטן עם כמה בגדים קרועים והסיע אותי לחור במרכז העיר, הוא זרק אותי מהבית״ הוא אמר את המילים הקשות כאילו היו פרט שולי, כאב ענקי עטף את כולי ורציתי לצרוח, להילחם בשבילו, זה לא מגיע לו, היחס הזה הוא פשוט מגעיל.
העובדה שאבא, אבא, הדמות הכי חשובה בחייו אכזבה אותו, גרמה לו לטראומה, בגלל מה?, בגלל שהוא בסך הכל רצה לעשות את מה שהוא אוהב.
דמעות חמימות הרטיבו את לחיי והוציאו אותי ממחשבותיי, אפילו לא שמתי לב מתי זה קרה.