הבלרינה שלי

משחק אסור

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהבות שלי❤️

נקודת המבט של אנטוניו

אני משתגע לגמרי, השעות לא עוברות, לא זזות, אני מאבד את זה, היא לא עונה, כאילו נעלמה לגמרי, שיצאתי מהמקלחת הדבר היחיד שחשבתי עליו היה להחזיק אותה שוב, אבל שגיליתי שהיא לא שם הסרטים התחילו לרוץ, זה לא חדש שהיא נעלמת מבלי לומר מילה, אבל לעזאזל אני דואג לה, אני לא יודע אפילו מה לחשוב, אני מנסה להתקשר אליה שוב, הפעם הצלצול בכלל לא מגיע, אני מניח את הטלפון בצד ומעביר את ידי בשיערי, המשחק הזה לא מרגיש לי טוב.

איתה זה משחק שלא מפסיק לרגע, אני צריך למצוא תשובה בשביל לפתור אותו, ולמרות כל זה, למרות שאני בטוח ומרגיש שזה לא יהיה קל, זה המשחק האהוב עליי, היא הדבר האהוב עליי, היא הכל בשבילי, הדברים הגדולים הופכים לקטנים, וזה לא מעניין אותי, העיקר שאדע שהיא בטוחה, שאדע שהיא פה, אז אוכל לנשום לרווחה, אני נחנק בלעדיה, בלעדיי האור שלה, בלעדיי החיוך המתוק, העיניים שלה, הריח שלה, זה מה שמשאיר אותי בחיים, ולא משנה כמה פעמים אנסה למחוק אותה מהמוח שלי היא נשארת שם, חקוקה לנצח, מחזיקה מעמד שם.

אני מנסה לחשוב לפני שאני מתחיל לעשות, לחשוב זה לא הצד החזק שלי, במיוחד לא לידה, או בכל דבר שקשור אליה, הגבולות מטשטשים, החיים נעלמים, זה רק שנינו, לא הרגשתי צורך לשום מסגרת, גם אם ניסיתי לשכנע את עצמי שאני כן, כל החיים שלי התשובה הייתה לפניי, ועד עכשיו היא הייתה ממש בין זרועותיי, אני יודע שאני צריך לתת לה למצוא את עצמה, אבל בפעם האחרונה שניסיתי לעשות את זה החיים של שנינו הפכו לשחורים יותר, וזה לא היה שווה כלום, אני סיימתי לבזבז את הזמן שלי איתה, אני אנצל כל רגע ורגע איתה, גם אם חיי יהיו תלויים בזה.

לעזאזל אני מוכן לסכן הכל, לתת לה הכל, אם זה מה שתרצה, היא רק צריכה לבקש, לא לוותר, להראות לי את הילדה העקשנית שלי,  העוקצניות, אני צריך אותה בחזרה, המקום הזה לא שווה כלום בלעדיה, אני לא שווה כלום בלעדיה, אני נכנס להודעות ומקליד בטלפון את השם של רוני, זכרתי שיש לי את הטלפון שלה, אני מחוייב לקבל את הטלפון של כל התלמידות שלי, למעשה בחיים לא הודתי לעובדה שאני המורה שלהם יותר מעכשיו, אני מתחיל להקליד הודעה.

אני: היי רוני, ריילי איתך במקרה? היא לא עונה לי ואני מתחיל לדאוג לה

אני לא מרגיש צורך להציג את עצמי, אני יודע שהיא תבין לבד, הדקות עוברות והודעה נכנסת.

רוני: כן היא איתי היא בסדר, כנראה נגמרה לה הסוללה אני אגיד לה לחזור אליך