הבלרינה שלי

בית הקפה

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

נקודת המבט ריילי

אני לא מצליחה להאמין, אני לא מצליחה לקלוט, הוא באמת עשה את זה בשבילי?, בהתחלה חשבתי שהוא עשה את זה בגלל שהרגיש אשם, אבל ברגע שראיתי אותו מדבר, שראיתי את עיניו ידעתי שהוא לא עושה את זה ממקום של אשמה, הוא עשה את זה רק בגלל שהוא רצה, לא כי הוא פעל מרגשות אשמה, ואני אשקר אם אגיד שלא ירדה לי אבן מהלב, לא יכולתי להתאפק, התפרצתי ופעלתי לפי רגש לא הגיון, חיבקתי אותו, למרות שלקח לו רגע להתאפס הוא כרך את זרועותיו סביבי, הרגשה הזאת הייתה כל כך שונה מבדרך כלל, נכונה, אולי זה הרגיש גם קצת אסור אבל זה היה הרגש הכי קטן מכל מה שהלך שם.

הלב שלי עדיין פועם במהירות ולחיי סמוקות ואדומות, אני לא מאמינה שהיה לי את האומץ לעשות את זה, אני בשוק מעצמי, לעולם לא הייתי חושבת שאי פעם הייתי מתנהגת ככה ליד המורה שלי, אבל זה שונה איתו, כל כך מיוחד, ואפילו הדברים הכי רעים הכי אפלים וגרועים נראים כל כך חסרי חשיבות, כל כך קטנים, אני מרגישה שזאת רק ההתחלה ממנו, ואני אוהבת את זה, אני
אוהבת את העובדה שהוא נפתח בפניי, שהוא יותר אמיתי איתי.

עכשיו אני יכולה ללכת להתקלח, להנות מכל רגע, כי אני חזרתי, חזרתי ובגדול, לעזאזל ידעתי שאין סיכוי בעולם שהייתי מוותרת על זה, וזה נכון, קיבלתי את מה שרציתי, פעם ראשונה שהמקום הזה מרגיש לי בסדר, כאילו כל מה שעשיתי השתלם, אבל זה לא ככה, העבודה רק התחילה, אני צריכה להתאמץ הרבה יותר עכשיו, זה ממש לא הסוף, אני אעבוד קשה בשביל לגרום למנהל להאמין שמגיע לי מקום בתחרות הזאת, אני רצינית, בחיים שלי לא הרגשתי שאני צריכה משהו כמו זה, זה כמו האוויר שאני נושמת.

אני מרגישה כל כך הרבה בו זמנית, אני אפילו לא יודעת מה בדיוק, כל כך הרבה, כעס, אושר, עצב, לעזאזל, אפילו כלפיו אני לא בטוחה כבר, אני מודה לו, אני מרגישה כאילו אני צריכה לעשות כל כך הרבה מעבר למה שאני עושה עכשיו, לא יודעת, הרבה דברים קרו בזמן האחרון, אני אפילו לא יכולה להגיד בוודאות מה ומתי, זה מעייף וסוחט, אבל זה חלק מהחיים, חלק מאוד גדול מהחיים שלי.

אחרי כמה דקות הגעתי לחדרי, רוני לא הייתה שם וניחשתי שהיא הלכה לקפיטריה, אני אלך אחרי המקלחת, לקחתי בגדים חדשים ונוחים, מגבת והלבשה תחתונה, הלכתי בחזרה למלתחות במהירות, איך אני מחכה לנקות את עצמי, הדבר היחיד שמבאס אותי זה שהריח שלו עדיין עליי, לא ריילי, ממתי אכפת לי מריח? במיוחד שלו?, אני אפילו לא צריכה לחשוב על זה עכשיו, לא מספיק כל מה שקרה איתו, אני חייבת לקחת לעצמי רגע להתאפס, לנשום עמוק ואז להחליט דברים כי ראיתי שזה לא עובד בהחלטות של רגע, במיוחד בגלל מה שכבר קרה, הייתי צריכה ללמוד בדרך הקשה יותר, אבל זה חלק ממני.