הבלרינה שלי

אם הייתי יודעת לפני

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בשמם קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

נקודת המבט של ריילי

לעזאזל איתו, אפילו עכשיו הוא עולה לי על העצבים, אני שונאת אותו, שנאתי אותו אז ואני שונאת אותו עכשיו, אפילו יותר.
אבל יותר מכל אני שונאת את העובדה שהוא עדיין מעניין אותי, שאני עדיין רוצה להיות קרובה אליו, לא משנה כמה הבן אדם פגע בי, כמה הוא אמלל אותי במשך שבוע, בא לי לדעת עוד.

למרות הטעימות שהוא נתן לי אני לא מבינה למה?, אני לא הבנתי למה מההתחלה שנכנסתי למקום המטומטם הזה הוא שם עליי את העין, הוא צבע אותי באדום והתרחק, לא נתן לי הזדמנות, אני שונאת את זה, אני רוצה תשובות, ושאני רוצה תשובות אני אקבל אותן, לא משנה כמה קשה זה יהיה, אני חייבת לדעת, הסקרנות אוכלת אותי מבפנים, הקול ממשיך ושואל שאלות, אבל אני נחשבת חלשה?, אני לא רוצה לגרום לו לחשוב שאני זקוקה לו, אני רוצה להתרחק ממנו בכל דרך אפשרית, אבל אני לא חושבת שאני יכולה, אני אנסה, אני מבטיחה שאנסה, בכל כוח שאי פעם יהיה לי אני אבנה את החומות סביבי ואמנע ממנו להיכנס ולגלות מי אני, לגלות דברים שהוא ישתמש בהם לרעה.

אני לא יכולה לסמוך עליו, לא משנה כמה אנסה, הוא בשבילי זר, מישהו כל כך מרוחק ושונה מכולם, אבל זה מה שמושך אותי אליו, מושך אותי לקבל תשובות, לחפש את המבט שלו, לחפש רגש מאחורי החומות שלו, לדעת אם אני צודקת, אני מרגישה כאילו אני צריכה להתאמץ בשביל זה וזה נורא, זה סבל שאי אפשר לבטא במילים, ‏בדרך כלל יש לי הזדמנות להכיר בן אדם שאני פוגשת אותו, עכשיו לא הייתה ולא תהיה, אני רוצה לדעת מי הוא, אבל הוא לא נותן לי, אני מרגישה חנוקה כבר מכל החוסר ידע, מהצורך לתשובות, החלטתי.

אני חייבת להשיג את התשובות שלי, היום, אני אתווכח איתו, אני אצעק, אני אפתח את פי, לא מעניין אותי יותר, אני מיואשת, מוטשת פיזית ונפשית, זה סוחט אותי, אני שונאת שזה מה שהוא גורם, שהוא גורם ללב שלי לפעום במהירות לאדרנלין להגיע, הכל בגללו.
״את באה?״ רוני שאלה והוציא אותי ממחשבותיי, אנחנו עכשיו הולכות לשיעור, החלק שאני הכי שונאת ביום, אני צריכה לראות אותו אחרי השבוע המטורף שהיה, אני אמורה להתייחס אליו?, להתעלם?, מה לעזאזל.

״מתי שאת מוכנה״ אמרתי והיא פתחה את דלת הסטודיו, הפעם הסטודיו היה יחסית ריק כי לא רצינו לאחר, חוץ מכמה רקדניות שהתחממו לא היה שם אף אחד, כולל אנטוניו, במזל.
״רייל, הכל יהיה בסדר, פשוט תעשי את מה שאת עושה הכי טוב״ היא אמרה ״לרקוד?״ שאלתי ״לא, להיות כלבה״ היא אמרה ושתינו צחקנו, ״אני גאה בך״ היא אמרה ״אני שמחה שלא נתת לי ללכת״ אמרתי והיא חייכה אליי חיוך קורן אושר, ״גם אני שמחה״ היא אמרה ומשכה אותי לכיוון הבר להתחמם.