הבלרינה שלי

רגע

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

נקודת המבט של אנטוניו

הלב שלי דוהר, אתמול אחריי שריילי נרדמה לקחתי אותה בזרועותיי והכנסתי אותה לאוטו, עכשיו אני בחדר שריילי בין זרועותיי, אני לא יודע מה אני מרגיש, הכל אתמול היה כמו חלום, כלום לא הרגיש אמיתי, וכל רגע שעובר היום אני מנסה להבין אם סתם דמיינתי או שזה באמת קרה, אבל אז אני מביט בגוף החצי עירום של ריילי ומזכיר לעצמי שהיא שלי, שאתמול לא היה חלום, זאת הייתה המציאות.

כאב לי עליה, כי פחדתי שהיא תפגע, אבל אני לא יכול לעצור את התחושה המדהימה שעוטפת אותי שאני נזכר שהיא נתנה לי את עצמה, היא הייתה מוכנה לתת את כולה לי, לסמוך עליי בעיניים עצומות שלא אפגע בה, אני מרגיש כל כך הרבה שאני כבר לא מצליח להבין, הילדה הזאת משגעת אותי, אבל היא בהחלט משהו מיוחד.

השמש כבר עלתה וליטפה את תווי גופה העדינים, אני מרגיש משהו כל כך מוזר לידה, הבטן שלי מתהפכת ותחושת מגננה מוזרה עוטפת אותי, זה מפחיד אותי, זה מרגיש כמו נורת אזהרה אבל אולי אני טועה, כי הסוף לא מפחיד כמו שאני חושב, הסוף זאת ההתחלה של משהו גדול יותר, וכרגע זה הדבר שאני רוצה, משהו גדול יותר, משהו אחר, וזה מה שאנחנו, אנחנו שונים, זאת אחת הסיבות למה אני מרגיש בנוח במערכת יחסים הזאת.

אני יודע שבהתחלה הכל היה מוזר, נאלצנו ללכת על החבל הדק ולהיזהר, אבל עכשיו?, עכשיו אני כבר לא מרגיש את זה לידה, אני מרגיש כאילו אני יכול להיות בדיוק מי שאני והיא תבין ותחבק אותי, היא גורמת לי להראות צד אחר, צד רגיש יותר, צד חם, אני כבר לא יודע מה זה אומר עליי, אני פשוט יודע שהיא חשובה לי יותר מהחיים עצמם, היא החיים שלי, או לפחות החלק הכי משמעותי בהם, מעולם לא סמכתי על מישהי כמו שאני סומך עליה, אני מרגיש כלפיה כל כך הרבה וזה כבר לא מפחיד, זה מרגיש אמיתי ונכון.

אני כל כך שמח שזכיתי להכיר אותה, לראות מי זאת, כי היא תיקנה אותי, לקחה את הלב השבור שלי וריפאה אותו, הדביקה את החתיכות בחזרה, והחזיקה אותו חזק, אני יודע שהיא לא כמו כולם, היא שונה, יש בה משהו אחר, בגלל זה אני מוכן לתת לה הכל, בגלל זה אני מוכן למות בשבילה, הילדה הזאת היא האוצר שלי, הלב שלי עטוף בשם שלה, רק היא, זה כל כך מוזר לפעמיים, כי מאותו היום שנכנעתי לה נכנעתי לעצמי, וזה הדבר הכי טוב שעשיתי אי פעם, אתמול המחשבה היחידה שעברה לי בראש זה כמה מטומטם הייתי שהתנגדתי בהתחלה, פשוט פחדתי, אני יודע שזה דפוק אבל זאת האמת והאמת דפוקה.

ריילי מתחילה לזוז במקום ופוקחת את עיניה, היא זוהרת, יפה בטירוף, אני כבר מרגיש את ההשפעה שלה עליי, היא הסם שלי, הריח שלה משכר אותי, ואני רוצה כל הזמן עוד ממנו, ״בוקר טוב ישנונית״ אני לוחש לקודקוד ראשה ומדביק נשיקה קטנה, ״בוקר טוב״ היא אומרת עם עיניים חצי עצומות וחיוך ענקי, אני בטוח שהיא לא חשבה שתראה אותי עכשיו, אבל אני יודע שזה היה יותר גרוע להניח אותה בחדרה ולעזוב מאשר לבוא לפה, ״אתה ער כבר הרבה זמן?״ היא שואלת ומוציאה אותי ממחשבותיי, האמת שכן, אני לא יכולתי לתת לעצמי לישון שהיא בין זרועותיי, המחזה היפהפה שלה זוהרת תחת קרני הירח והשמש.