הבלרינה שלי

צלקות

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

נקודת המבט של ריילי

⚠️היי אהובות שלי, רגע לפני שתתחילו לקרוא, בפרק יש תוכן קצת רגיש, וסוג של פגיעה עצמית, אני ממש רוצה שאם מישהי קוראת ומרגישה לא בנוח עם תכנים כאלו לא לקרוא את הקטע או לדלג על הפרק, אני אוהבת אותכן ותמיד תדעו שאתן לא לבד, אם מישהי מרגישה חרדה או עצב מסוג מסויים אני פה בשביל לעזור⚠️
—————————————————————————

אני לא יכולה לנשום, הבכי שלי כבד כל כך שעיניי שורפות וגרוני יבש עד כאב, אני עומדת באמצע המסדרון ומנסה להבין מה קרה פה הרגע, ידיי רועדות יחד עם גופי החלש, אני לא מאמינה שזה המצב שבו אני נמצאת, לעולם לא הייתי מדמיינת שלילה כזה טוב יהפוך לסיוט עלי אדמות.
מעולם לא ראיתי את אנטוניו כל כך קר אליי, מעולם לא ראיתי אותו ככה, לפחות לא בזמן האחרון, אחריי שהוא נפתח אליי הוא היה בן אדם שונה, אבל עכשיו הוא נראה ומתנהג בדיוק כמו שהיה שנפגשנו בפעם הראשונה.

ההבדל היחיד הוא שהפעם הוא שולט בעצמו, ראיתי את המלחמה שהוא עובר עם עצמו בגללי, הוא מאופק יותר, הלב שלי מתהפך במקום, מעולם לא חשבתי לעצמי שארגיש כל כך רע, הוא צודק, אני בוגדת, לא רציתי לפגוע בו, אני כל כך כעסתי עליו אז, אני לא יודעת כבר מה לעשות, אני הייתי מטומטמת, אלוהים למה לא יכולתי לדעת מה ההשלכות של מעשיי בגלל הכעס, אסור היה לי לעשות את זה.

כל בגוף שלי כבר כאב, כאב כל כך, אני פשוט צריכה אותו, אני צריכה אותו מחזיק אותי, אני צריכה לשמוע את המילים החמות שלו מלטפות את כולי, מחדירות בי אושר, תקווה, אני פשוט כל כך אבודה, הוא לקח הכל ממני, לקח את כולי והחזיק אותי חזק, אבל עכשיו, עכשיו הוא מתחיל לשחרר אותי, ואני נאחזת בכל טיפת תקווה שיש בי בשביל לעבור את הדקות האלו.
המשכתי ללכת לחדר בתקווה שזה פשוט יעלם.

לבסוף הגעתי ושנכנסתי לחדר רוני עמדה מול מראת האיפור וסידרה את הגולגול ההדוק שעל ראשה, רעש הדלת גרם לה להעביר את מבטה אליי וכל טיפת אושר ושמחה שהייתה לה נעלמה כלא הייתה שקלטה את פניי האדומות והרטובות, ״ריילי, מה קרה?״ היא שואלת בזמן שאני ממשיכה בדרכי למיטה ״הכל בסדר רוני, אני פשוט לא מרגישה טוב, נראה לי שאני אשאר במיטה היום״ לחשתי בקול צרוד ודמעות חדשות ירדו מעיניי, נשכבתי על המיטה ועטפתי את עצמי בשמיכה העבה והרכה, נאנחתי בעצב והפניתי לה את הגב, מביטה בקיר ומנסה להבין מה לעזאזל קורה.